עת קציר הגיעה: מחסוי לממנה

לאחרונה פנה אלי א' כולו שבור לאחר ששתי אחיותיו שהתמנו כאפוטרופסיות לאמם, מונעות ממנו מלהיפגש עם האם בביתה, הוא אף הציג בפני סרטון בו רואים את האם החסויה מתחחננת שיניחו לו להישאר אך הן מסרבות.
מכוח מה התאפשר לאחיות לסלק את האח?
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות חוקק כבר בשנת 1962 מתוך רצון להקל על חייו של אדם, קטין או בגיר אם נמצא במצב של אי כושר.
המינוי יכול להיות על גופו של אדם, או על רכושו או על שניהם יחד.
המשמעות היא שאותו אדם חדל להתקיים מבחינה משפטית ונכנסים לנעליו האפוטרופסים שמקבלים החלטות על גופו, חותמים בשמו לדוגמה על הסכמה לניתוח עבורו, או על משיכת כספים מחשבונו.
המתמנים הם לרוב בני משפחה, אח/אחות, בן/בת זוג . כאשר אין הסכמה למינוי ממנה ביהמ"ש אפוטרופוס חיצוני מטעם האפוטרופוס הכללי, וזאת לאחר שקיבל תסקיר מטעם הרווחה שמהווה חוות דעת חיצונית מקצועית שהמינוי נחוץ.
בכל מיקרה האפוטרופוס נמצא תחת פיקוח האפוטרופוס הכללי ומחויב לדווח לו על מעשיו מדי תקופה.
ונחזור למקרה של א', ביהמ"ש כאמור נסמך על תסקיר שהמליץ על מינוי אפוטרופוס לאם, א' לא היה מיוצג ולא התנגד למינוי של אחיותיו שבנתיים הפך לקבוע.
כעת נדרש א' לשכנע את ביהמ"ש לשנות את החלטתו, כאמור בסעיף 74 לחוק, ולטעון לשינוי נסיבות.
יצוג מבעוד מועד בהחלט היה חוסך ממנו להרים את נטל השכנוע כעת.
מעבר לכך המחוקק עצמו רואה במוסד האפוטרופסות פגיעה בכבוד האדם וחירותו מעצם שלילת ההחלטות ממנו, ולכן לאחרונה בתיקון 18 לחוק יצר המחוקק מסמך משפטי בשם "יפוי כח מתמשך" המאפשר לאדם לתת החלטות רפואיות/רכושיות/אישיות בעודו צלול, הוראות אלה יכנסו לתוקף לכשיהיה במצב דמנטי, וכך מבטיחים שרצונו יתממש.
מוזמנים להיכנס לקבוצת הפייסבוק "בני משפחה מתייעצים – הורים בגיל השלישי ועו"ד
חיה רונה לוי, עו"ד עניני משפחה