על שולחן אחד


יש רגעים שבהם אני מתבוננת על השולחן שערכתי, ויודעת שזה הרבה מעבר לאוכל. זה לא רק ארוחה – אלא סיפור. סיפור של דרך, של תנועה בין תרבויות, בין זיכרונות לבין יצירה עכשווית. בין ילדות צרפתית רווית ריחות ודיוק, לבין ההוויה הישראלית – שורשית, צבעונית ומלאת חיים.

המפגש בין העולמות האלה לא התרחש ביום אחד. זה היה תהליך, כמעט בלתי נראה, כמו בצק שתופס צורה לאט. בתחילה ניסיתי לשמר את מה שגדלתי עליו – את הסדר, את הכללים, את המתכונים המדויקים. אבל עם השנים הבנתי שדווקא בשילוב, בשבירה העדינה של החוקים, נולדת האפשרות להיות אני. כל שולחן שערכתי היה ניסיון לחבר בין מה שהבאתי איתי – לבין מה שצמח בתוכי כאן. בכל מפגש, בכל אירוח, בכל צלחת – נולדה שכבה נוספת של זהות.

"אני מבשלת ומארחת לא רק כדי להאכיל – אלא כדי לחבר.
האוכל הוא רק השער. הסיפור האמיתי מתרחש סביבו – במילים, בצחוק, בשקט שבין ביס לביס.
זה הרגע שבו הלב נפתח – והשולחן הופך לבית."

היום, השולחן שלי מספר סיפור חדש. לא כזה שמוותר על העבר, אלא כזה שמעניק לו פרשנות חדשה. אני מבשלת ומארחת כדי ליצור רגעים שיש בהם הקשבה, סקרנות, חום ואסתטיקה. דרך המנות, דרך הכלים שנבחרים בקפידה, דרך הקצב האיטי והאווירה המיוחדת – נוצר משהו אחר. האוכל אולי בראש השולחן, אבל האנשים – הם הלב.

וכל פעם מחדש אני נרגשת. כי בתוך הצלחת הזו יש לא רק טעם – אלא אפשרות. אפשרות להתקרב. אפשרות להתרגש. אפשרות לעצור את השגרה ולחוות משהו שונה, אחר, אישי.

אז אם גם אתם מרגישים לפעמים שהעולם רץ מהר מדי, אם מתחשק לכם לעצור רגע, לקחת אוויר, להקשיב, לטעום, לשוחח באמת – אני מזמינה אתכם להצטרף אליי לערב של אירוח צרפתי. ערב שבו כל פרט נבחר באהבה, וכל מנה היא חלק מסיפור חי, מחבר ונוגע.

כי לפעמים, כל מה שאנחנו צריכים – זה רק שולחן אחד.