הרבה פעמים כשמשהו מטריד את מנוחתנו, הוא חוזר שוב ושוב במחשבותינו. מדובר בדרך כלל בדבר שאנחנו לא רוצים לעשות או מפחדים לעשותו, והוא מתנגן לנו בראש כפטפוט.
כדוגמא לכך אפשר לתת את הסיטואציה הבאה: כאשר אחד מבני זוג, החליט שהוא רוצה להיפרד, אך הוא מפחד לדבר על כך עם בן או בת הזוג, וחושש מלשתף אותם. המחשבה הזו טורדת את המנוחה וההימנעות מלהתמודד איתה רק מחמירה את המצב.
בדרך כלל, ההחלטה להיפרד מתקבלת על ידי צד אחד, אשר מתבשל בהחלטה חודשים ואפילו שנים, וכאשר סוף סוף הוא מחליט לשתף את בן או בת הזוג, ההחלטה נופלת עליהם כרעם ביום בהיר, לעתים אף יש כניסה להלם, ולוקח זמן רב להתעשת ולעכל את הסיטואציה.
בחלק מהמקרים, כאשר בני הזוג מרגישים שיש עוד סיכוי להציל את הזוגיות, הם פונים לייעוץ זוגי.
במידה ובני הזוג החליטו להיפרד, וההחלטה הינה סופית, אני ממליצה לעשות זאת רק באמצעות גישור ולא באמצעות מלחמות מיותרות בבית המשפט. הגישור הינו הדרך המהירה, הזולה, השומרת על טובת הילדים ורואה את טובת כלל המשפחה, ומאפשרת המשך שיח ותקשורת גם לאחר הגירושין, לפחות בכל מה שקשור לילדים.
לעתים פונה אלי אחד מבני הזוג ומספר שהוא מעוניין לפנות לגישור, אך הצד השני לא מעוניין, מה ניתן לעשות? איך ניתן לגייס את הצד השני לגישור?
אני ממליצה לחכות לעיתוי המתאים, כאשר שני בני הזוג נמצאים בפניות המתאימה, ולהסביר לבן הזוג באמפטיות שנכון שההחלטה להיפרד היא קשה לשני הצדדים, אך הבחירה בגישור תקל על כולם, גם על הילדים, בתהליך הלא פשוט הזה, וכן לחזור בפניו על יתרונות הגישור.
כמו כן, אני מציעה לאפשר לצד השני גם לשוחח בטלפון איתי, המגשרת, כדי להתרשם ולקבל תשובות מקצועיות לחששות שאולי קיימים. בנוסף, תמיד אפשר להציע ללכת לפגישת התרשמות ללא התחייבות, הפגישה תאפשר החלטה מושכלת יותר, לטובת כלל המשפחה.
