המאה ה21 מביאה איתה דפוסי חשיבה והתנהגות אשר משנים את פני ההסטוריה האנושית, כל תינוק יודע היום על קיומם של פייסבוק אינסטגרם ועולם התקשורת מסתובב בין סטורי ללייק ובין פוסט לשידור חי.
העולם הפך להיות שוב כפר אחד גלובלי, בלחיצת כפתור אני מקבל מידע על מה שמתרחש בקצה השני של העולם
חשבו על זה שעד לפני כמה עשרות שנים אנשים היו נולדים גדלים חיים ומתים באותו מקום בלי להיחשף בכלל למה שנעשה לצידך, לידך ולמעבר ממך.
ואילו היום עם הכנסתן של הרשתות החברתיות לנוף חיינו הכל משתנה אבל באמת הכל.
הבדידות הקיומית מביאה צורך ענק לחיבור אנושי, והצורך הזה מקבל מענה דרך עולם האינטרנט והרשת החברתית, מענה לצורך להציץ לעולמם של אנשים אחרים.
צורך, כן צורך לאפשר לאנשים אחרים להציץ לעולמי ולהכיר בו לתת לו מקום.
עד כדי כך שהביטוי החדש במקום להציג כרטיס ביקור מנייר כפי היה מקובל במשך דורות הופך להיות "תמצא אותי בפייסבוק"
כנראה כאן מתגשם חלומו של מארק צוקרברג מייסד פייסבוק אשר חלם להנגיש את החברתיות לאנשים ולקרב אותם זה לזה.
עד כמה שזה אולי מפתיע כי זה לא חייב להיות פיזי וזה וירטואלי, אבל זה בהחלט מייצר קרבה – אנשים משתפים מביעים רעיונות מעלים תמונות.
אנשים רבים מספרים לי "גיליתי הרבה חברים חדשים דרך הרשת החברתית, פייסבוק מזכיר לי ימי הולדת אירועים משמעותיים, לינקדאין מזכיר לי אירועים משמעותיים בעולם העבודה"
כנראה שבויכוח הנצחי בפסיכולוגיה האם האדם הינו יצור חברתי מיסודו כפי שטוען הפסיכולוג הידוע קרל רוג'רס והוא זקוק לחברתיות כצורך אנושי בסיסי, לעומת זיגמונד פרויד אשר טען כי אדם לאדם זאב וביסודו היצור האנושי הוא אנטי חברתי ושהקשר הוא אינטרסנטי בלבד.
פריחתן של הרשתות החברתיות והפיכתן לחלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו מוכיח את נצחון התפיסה כי האדם הינו יצור חברתי עם זיקה לאינטראקציות בין אישיות בלתי נגמרות.
סביר יהיה להניח שעם כל המחיר שתהליך זה גורם מציצנות, שיימינג פוטנציאלי, תחרותיות ועוד. הערך המוסף של הביחד החברתי הגלובלי ויצירת המיצב החברתי דרך הרשתות החברתיות ימשיך להיות חלק נכבד ומשמעותי מהווי חיינו הנוכחים.
