סיפור אהבה ישראלי
ההיסטוריון ד"ר עמי גלוסקא שהיה בעברו ולאורך שנים כותב הנאומים של ראשי המדינה – נשיאים, ראשי ממשלות ושרי ביטחון מספר על הטרילוגיה שכתב "הנערה מרחוב הגרמנים" – עלילה מרתקת רבת תהפוכות שמתפרשת על שלושה דורות, ספוגה ביצרים עזים, רצופה בתפניות דרמטיות ומשיקה להיסטוריה של המדינה.
מאת זהר נוי
הכול התחיל בצהרי יום קיץ חם ולוהט בשכונת עולים במרכז הארץ. השנה הייתה שנת התשי"ט – 1959, השמש יקדה והאוויר עמד ללא רוח. שלושה נערים בני שש עשרה שזופים ועירומים למחצה שכבו שרועים בצילו הנדיב של עץ האקליפטוס רב הזרועות. כלב רחוב צעיר מרופט ומזיע התנגב לאט אל הצל.
הכלב השתטח ברפיון ליד הנערים כשהוא מייבב קלות ועוצם את עיניו בנחת. סצנת שלוות הצהריים הופרה באחת כששניים מהנערים רמזו זה לזה ברביצתם, זינקו בבת אחת ולפתו את הכלב בזרועותיהם. בעוד אחד מהם אוחז בכלב בכוח, חברו שהחזיק בחבל ליפף לולאה סביב צוואר הכלב, משך, הידק וטיפס על העץ כשהוא קושר אותו לענף גבוה. בתמונה שהכלב תלוי מפרפר בין שמים לארץ פותח ד"ר עמי גלוסקא את ספרו "הנערה מרחוב הגרמנים". (אל דאגה הכלב שרד).
כשאני אומר לעמי שזה קצת קשוח להתחיל ככה ספר הוא מחייך מרוצה ואומר שסימן שהוא כיוון נכון. ניסיון חייו לימד אותו שמה שחשוב זה פתיח מעניין שמצליח ללכוד את תשומת לב הקורא אל המילים שנארגות לסיפור קוהרנטי שלם. את מלאכת הפתיח הממגנט הוא למד לדייק בתוך כדי עבודה ככותב נאומים לגדולי האומה, אלא שהפעם הוא כתב בשבילו.
כל חייו חלם עמי לכתוב פרוזה, אבל איכשהו החיים משכו אותו לכיוונים אחרים ואת הגיגיו, מחשבותיו וידיעותיו כתב בצללים לפוליטיקאים ולמדינאים מהשורה הראשונה ולהרצאות בפורומים שונים. הקורונה אילצה אותו להסתגר בארבע קירות ואת האנרגיה הבלתי נדלית שלו ליצור ניתב פנימה למקום אחר – למקלדת.
שלוש שנים הוא הסתגר בחדר העבודה בביתו ובמרץ רב כתב הרבה, מחק לא מעט וברא עולמות של הדמויות מרתקות משכונת התימנים ומרחוב הגרמנים. 1038 עמודים שפרוסים על שלושה ספרים הפכו לטרילוגיה סוחפת "הנערה מרחוב הגרמנים" שלוכדת רגעים משמעותיים בחייהן של דמויות ישראליות מהתקופה שהציונות לא הייתה מילה גסה. היא מאפשרת לקורא לחדור ולהשתלב בעולמות אחרים בתוך כדי התבוננות חדשה/ישנה על תקופות משמעותית בחיי הדמויות בארץ ישראל שמשקפת במידה רבה את חיי החברה והתרבות המתפתחת בארץ ישראל של המאה הקודמת.
לתוך הסצנה המורבידית בה פתח את הספר מגיחה נערה צעירה רכובה על אופניים. היא נבהלת ממראה הכלב התלוי ובסערת הרגע היא חשה נסערת להציל את הכלב מידי הנערים המתעללים. באותו רגע מכונן לא ידעו הנערים ולא ידעה הנערה שגורלם נקשר לאורך שנים לטוב ולרע.
הסיפור נכתב מעיניו של רון נהרי, בחור צעיר מוכשר בשנות העשרים לחייו שהתייתם בילדותו המוקדמת מאביו. רון נושא עימו זיכרון צורב ורגשי אשם על מה שאירע ביומו האחרון עם אבא יוסי שמת ספק מתאונה ספק מהתאבדות. לאחר שרון שומע וידוי מאימו דינה שכולל פרטים מסעירים שלא ידע על אביו, הוא יוצא למסע לא יומרני כדי להתחקות אחר האב במטרה לכתוב את ספר זיכרון משפחתי צנוע. עד מהרה מגלה רון שהוא שרוי במבוך מפותל ורב מחילות והספר הצנוע הוא למעשה סיפור אהבה ישראלי שכולל פרקי נעורים סוערים והתבגרות קשה.
בין הפרטי ללאומי
העלילה הדרמטית רבת התפניות המפתיעות מתפרשת על שלושה דורות, ספוגה ביצרים עזים, משיקה להיסטוריה של המדינה, שואבת ממנה ונשאבת אליה, אבל מצליחה להישאר בתחום האנושי – ברשות היחיד של גיבוריה.
כוחה של הטרילוגיה טמון בין היתר ביכולת השזירה הדקה של עמי גלוסקא בין הפרטי ללאומי ככוח שמזין ושתלוי זה בזה ככוח החיים. הסיפור נכתב בשפה גבוהה ובמשחקי מילים שהעידן הדיגיטלי הרחיק קצת מאיתנו. העלילה הראשית מורכבת ודרמטית ומכילה סיפור של עלומים והתבגרות, רגשות עזים, אהבה, קנאה, חטא וחרטה, פשע ומכאוב, גמול והצלה.
"זה התחיל מרצון לכתוב סיפור קצר על השכונה בה נולדתי ומשם זה כבש אותי ונמשך ונמתח ולא יכולתי להפסיק להיפך, כהיסטוריון רציתי עוד ועוד. אולי בגלל שאני שייך לדור של פעם ומאמין בכוחן של מילים לברוא מציאות ואולי אני גם שואף להחזיר עטרה ליושנה במובן הטוב של המילה – להרבות במילים שמייצרות מציאות במקום לראות אותה מוגשת על מגש של זהב ברשת. הסיפור יצא מתוכי כאילו חיכה שם שנים. פשוט ישבתי וכתבתי ובאיזשהו שלב כששמתי לב שכמות המילים עולה ועולה הבנתי שעליי לחלק את הסיפור לשלושה חלקים כדי שלא יהיה קשה לקריאה כי להחזיק ספר שהוא מעל אלף עמודים זאת משימה שאפתנית ומאתגרת".
בחרת להיכנס לנעליים של בחורה צעירה ניצולת שואה – דבר שהוא רחוק מאוד ממך. נדרשו ממך אומץ, ידע והרבה דמיון לשם כך, מה הרגשת?
"בשבילי זה היה מרתק להיכנס לנעליים שלה וגם של דמויות אחרות. זה היה אתגר בשבילי לחשוב אחרת, להגדיל את המנעד ולהיות סוג של מחזאי במחזה החיים שנרקם על גבי המסך. הדמויות הלכו איתי, ישנו איתי וחיו איתי שלוש שנים ברציפות. הם הפכו להיות החברים הכי טובים שלי ונקשרתי אליהם מאוד".
בחלוף שלוש שנים בקבע בעת שעמד עמי להשתחרר הוא התחיל לכתוב שירי זמר ואף חשב על קריירה בתחום – הוא אפילו למד פיתוח קול אצל חנה הכהן שהיא שם דבר בקרב הזמרים בארץ.
ומה קרה עם זה?
"חנה מצאה בי כשרון מבטיח מאד ונתנה לי שיר חדש שכתבה חברתה נעמי שמר 'שירת העשבים'. 'השיר הזה יעשה אותך כוכב', הבטיחה לי, אבל אני בסכלותי דחיתי את השיר שנשמע לי מוזר. האמת היא שאז כבר היו לי מחשבות אחרות. זומנתי שוב למנהל הסגל שהציע לי לחתום ל'קבע ארוך'. פירושו של דבר היה שלוש שנים של חופשת לימודים אקדמיים בתשלום מלא תמורת חתימה על שלוש שנות קבע בצה"ל על כל שנת חופשה. בינתיים כבר הגעתי לפרקי, כל חבריי היו כבר נשואים. מצאתי את הנערה המתאימה שחיבבתי מאד שהיא עד היום אשת חיי ולנו שלושה ילדים וארבעה נכדים".
ההחלטה לזנוח את השירים ולחזור לספסל הלימודים מבחינתו של עמי הייתה מבורכת. היא סללה את דרכו לביטחון כלכלי ולתפקידים מעשירים ומרתקים וביניהם תפקיד הנספח הצבאי בלונדון, דובר צה"ל בירושלים ושתי קדנציות מופלאות ומוצלחות מאד כמזכיר אישי, דובר ושליש צבאי של שניים מבין נשיאי המדינה – חיים הרצוג ושמעון פרס. עמי היה גם מזכיר אישי, השליש הצבאי ודוברו של הנשיא יצחק נבון שלא נזקק לכותב נאומים. כן כתב עמי נאומים לראשי הממשלה אריאל שרון, אהוד ברק ואהוד אולמרט, ומעט גם לבנימין נתניהו.
נוסף לכך התגלה במהרה כישרון הכתיבה ועמי הפך לסוג של "כותב הנאומים הלאומי אינקוזניטו". את הדוקטורט שלו הוא עשה באוניברסיטה העברית בירושלים בתחום היסטוריה צבאית ומדינית של ישראל, תחום בו הרצה שנים רבות.
את אחת המוטיבציות הגדולות לכתיבת ספר זה זוקף עמי לזכות ספרו הראשון "אשכול תן פקודה!" על צה"ל וממשלת ישראל בדרך למלחמת ששת הימים. הספר יצא לאור בשנת 1997 וזכה לשבחים רבים ואף ציינו היסטוריוניים בארץ ובחו"ל שזהו המחקר החשוב ביותר על מלחמת ששת הימים, דבר שזיכה את עמי ב'פרס יצחק שדה' לספרות צבאית.
יש הבדל בין כתיבת נאומים לבין כתיבה לפרוזה – האם חשת זאת במהלך הכתיבה?
"בוודאי, כשאתה כותב נאומים למישהו אחר אתה מתאים את השפה, את המנעד ואת התוכן לאותו אדם כי הרי בסופו של דבר הוא זה שצריך לקרוא. לתוך הנאומים שזרתי את הגיגי ואת מחשבותיי, אבל הם נאמרו בשם אומרם ולא בשמי וחייתי עם זה רוב הזמן בשלום. למדתי שאפשר להגיש את החומר הכתוב ולהיות שלם עם התוכן, אבל על הדרך בה יבחר הנואם להגיש אין לי שליטה".
"כאדם שכתב כל חייו החל מיומן אישי ועד נאומים למנהיגים, הוציא לאור ספר היסטוריה חשוב שזכה בפרסים ובהערכה רבה קיימת בתוכי תמיד האמונה שהמילים הנכונות יגיעו לעין וללב הנכונים. כן יש עדיין אנשים שהמילה הכתובה חשובה להם, אבל יותר מכל הספר נכתב בשבילי כצורך לשחרר את הסיפור ואת הסופר שבי".
אתה עובד כבר על הספר הבא?
"רגע, עכשיו נושם ומתבשם מהתינוק החדש".
הטרילוגיה "הנערה מרחוב הגרמנים" זמינה בחנויות הספרים המקוונות.
צילום תמונה: ד"ר עמי גלוסקא (צילום: דודו יוגב)
