תקופת הקורונה בנתה אצל כולנו שינוי מאד גדול בהיסטוריה
מצד אחד תוכנת הזום בוידאו יצרה הרבה קשרים עם אנשים, ולא רק זה – נוצרו קשרים מאד הדוקים דרך
ווטסאפים והדרכות. ואנחנו שואלים את עצמנו איך זה יכול להיות שהחיבוק הפיזי כבר לא משחק תפקיד בבניית
מערכת היחסים בין האנשים?
אני יכול להעיד על עצמי שיותר הכרתי את האדם שמולי, מהרגע שהתרחקנו והיינו צריכים להופיע דרך האמצעים
הדיגיטליים. הסיבה היא שניתנה לנו הזדמנות רבה יותר להכיר את האדם ולהתחבר אליו יותר. היכולת שלנו
להביע רגשות דרך מילים ואודיו בווטסאפ היא מאד חזקה וגורמת לנו לעליות וירידות במערכות יחסים עם
אנשים יותר מאשר בימים רגילים.
לא פעם רבתי עם אדם מסוים בגלל התבטאות מסוימת דרך הווטסאפ, וגם להשלים דרך הזום. אבל כשמגיע
הרגע להיפגש פיזית החיבוק מקבל ערך חזק מאד, כי במשך תקופה ארוכה אפילו שלא התראינו נבנתה
מערכת יחסים מסוימת.
העולם אחרי הקורונה יתחלק לשני מצבים. אחד מפגשים דיגיטליים המאפשרים להגיע לכמה שיותר בעלי עסקים. ומפגשים פיזיים ששם ניתן לחזור לימים ההם, ללחוץ ידיים להתחבק ולהעלות את האנרגיה מחדש.