מעברי החיים

קצבאות הבטוח הלאומי למול המעברים בשלבי החיים
המוסד לבטוח לאומי הפועל מכח חוק הבטוח הלאומי, מלווה את אזרחי ותושבי מדינת ישראל ואמור לאפשר מתן זכויות מכח היותנו אזרחיה ותושביה, בכל מעברי החיים. עם לידתנו – מענק לידה, וממשיך לקצבת ילדים, ו/או קצבת ילד נכה, לשכירים, שאיבדו את עבודתם, קצבת אבטלה, שנפגעו בעבודתם, דמי פגיעה, עם יציאתנו ממעגל העבודה קצבת אזרח ותיק ולבן/בת זוג תוספת קצבת שארים עם מותו של בן הזוג ואם הפכת לסיעודי בתקופה זו גמלת סיעוד תלווה אותך באמצעות חברת סיעוד או בדמות גמלה ב"כסף".
עם זאת התחושה הכללית היא של מאבקי כח מול המוסד לבטוח לאומי שייתן לנו את המגיע לנו מכוח החוק, בעוד אנו נדרשים להוכיח את זכאותנו מול ועדות רפואיות הכפופות למוסד לבטוח לאומי ומקבלות את שכרן מאותו "מאגר מים" המבקש לשלם כמה שפחות.
גם בגמלת הסיעוד ההסדר דומה, אם בעבר בדיקת התלות של אזרח ותיק סיעודי היתה מטעם משרד הבריאות גם היא חוסה היום תחת כנפי המוסד אשר מעסיק אחיות בתשלום והן כפופות לו בהחלטותיהן.
מאמר זה בא להציג study case , ממנו נוכל להשכיל כיצד לפעול אחרת. א' בשנות ה30 לחייו, נפל בעבודה בהיותו בן 22, לא תבע את המל"ל ו/או המעסיק כך שלא הוכר כנפגע בעבודה, מגיע אלינו כשהוא אובד עצות מוגבל מאוד, מתנייד בכסא גלגלים כאוב ועם כל זאת לא צולח את הוועדות הרפואיות בתביעותיו למל"ל להכרה בו כנכה.
לאחר אסוף החומרים הרפואיים ובניית תיק עם חוו"ד רפואית פרטית פנינו בשמו בתביעה מחודשת למל"ל ורק לאחר 2 ועדות רפואיות – ועדה רפואית מדרג ראשון שקבעה 50% נכות, ועדה רפואית לעררים, שהעלתה את אחוזי הנכות, למעשה מרגע זה המל"ל מכיר בו כנכה בעל 65% נכות רפואית משוקללת, עם קבלת אחוזי הנכות, פנינו לקבלת קצבת שר"מ שתאפשר לו להסתייע בעזרה ביתית וסיעודית כראוי למוגבלותו הפיזית.
מה היה לנו…
 פנייה ראשונית במסגרת תביעה לקבלת דמי פגיעה – לא פעל
 פנייה במסגרת תביעה לנכות מעבודה – לא פעל
 פנייה בשיהוי בתביעה לנכות כללית – פעל ללא יצוג וללא חוו"ד פרטית
למעשה א' יכל לקבל את זכויותיו כנפגע בעבודה כבר עם 9% נכות ולקבל מענק בעוד שפנייה כנכה כללי מזכה בקצבה רק באסוף של 65% או אם אחד הלקויים גבוה מ25% גם ב-40%
לכן בפנייה למיצוי זכויותיכם מול המל"ל מוזמנים לפנות למשרדי בז'בוטינסקי 24 ראשון לציון
חנה וייס 0525950329