2020 כמעט כבר כאן, וכששנה חדשה בפתח
מתחילות לצוף המון שאלות
אנחנו מנסים להבין אם אנחנו במקום שמתאים לנו
בכל התחומים שחשובים לנו
והרבה אנשים צעירים ומצליחים
מאמינים שכעצמאים יוכלו להגשים את עצמם,
לנהל את ההצלחה שלהם,
לנהל את הכסף שמגיע להם
בלי בוס על הראש,
מבחינתם המשרה שלהם כשכירים מייצגת את החושך
וההפיכה לעצמאים מייצגת את האור
ויש שם המון אידיאליזציה של מעמד העצמאי
הם לא ממש מבינים שלהרוויח את רמות השכר והתנאים שהם מרוויחים
במשרה ("החשוכה") שלהם ייקח להם לא מעט זמן, אם בכלל.
עצוב, אבל הסטטיסטיקה לא לטובת העצמאים הקטנים.
ורובם כבר בעלי משפחות שהתרגלו לרמת חיים מסויימת.
שהתרגלו ליציבות שהמשרה כשכיר מכניסה לחיי כלכלת המשפחה שלהם.
ואני ממש לא אומרת להם להרים ידיים עוד לפני שבכלל יצאו לדרך,
לא רוצה שיוותרו על החלום.
אבל!
כשיש משפחה, ילדים, מחויבויות כספיות
יש אחריות
וצריך לעשות את השינוי באופן מושכל עד כמה שניתן.
להיערך לשינוי כלכלית,
לעבוד עם אנשי מקצוע שיוכלו ללוות את התהליך ולהביא אותו להצלחה
לתאם ציפיות עם בן/בת הזוג,
לגייס את הסביבה הקרובה לסייע כל אחד לפי היכולות שלו.
להבין לכמה כסף הבית זקוק כדי לשרוד את התקופה,
על מה ניתן לוותר ועל מה לא
ומכאן לצאת לדרך.
ואם אתם בשלב ההתלבטות, אני כאן כדי להאיר את החשיכה
דפנה נוה
יועצת מוסמכת לכלכלת המשפחה
חברה באיגוד המאמנים והיועצים לכלכלת המשפחה
תגובה אחת
מקסים כתבת. זה לא שחור ולבן. עצמאיים זה לא רק חופש ושכירים זה לא רק כלא