טיק טוק טיק טוק עובר
מחוג השניות בשעון
וטיק טק בורחים עוד שבוע ועוד חודש.
עוד שנה ועוד שנים.
מהר הרבה יותר ממה שאנחנו מרגישים.
“אני אעזוב את העבודה כשתהיה לי תוכנית עבודה מוגדרת”
אמרה לי חברה שחושבת לעזוב את העבודה ולהקים עסק.
”אני לא יודע לשווק. אני לא יודע למכור. אני לא מספיק טוב.’
אמר לי הלקוח שאותו אני מלווה.
זה משהו שכולנו עושים.
אומרים:
’’אני אתחיל ללמוד” או:”אני אחפש זוגיות” או: “אני אעזוב אותו/ה” או: “אני אמצא עבודה חדשה ומעניינת”.
או ”אני אעשה ילד”, “אני אקים את הסטארטאפ שלי”.
מתי?
“כשהזמן יתאים. כשאהיה בשל. כשאדע מה אני רוצה. כשאהיה בטוח בעצמי “.
ובינתיים?
הזמן רץ. לא מחכה לאף אחד. דברים קורים ומשתנים.
העולם משתנה מרגע לרגע.
מה שהיה אתמול לא בטוח שיהיה מחר.
מי שאתם היום יכול להיות שלא תהיו מחר.
“ככה זה, מה את רוצה. אין לי זמן עכשיו. אז מה לעשות?”
אתם שואלים.
ותשובתי לכם:
“תעשו מה שאתם רוצים עכשיו. תכינו עכשיו תכנית “
תזרקו את הכובע “מעבר לגדר” ואז תרדפו אחריו.
אפשר בצעדים קטנים. תתקנו כשצריך מה שלא מתאים.
אפשר לרוץ, ואפשר גם ללכת.
העיקר שתהיו בתנועה. כי הזמן “בורח”.
“טיק טוק טיק טוק”
עובר מחוג השניות…
