מאת: איילת נדיב– דיאטנית קלינית, M.Sc, מנהלת מקצועית רשת סטודיו C.
מעניין שדווקא בחברת השפע ובמדינות בהם המזון נמצא בשפע הפכו תוספי התזונה לחלק בלתי נפרד מהרגלי הצריכה היומית שלנו והם נוטלים חלק חשוב בהליך השמירה על הבריאות. לכבוד יום המזון העולמי המוכר ע"י האו"ם שמתקיים ב-16 באוקטובר, נדון בשאלה האם הטרנד לנטילת תוספים הוא הכרחי? כיצד נוכל להתאים באמת את הדרוש לנו ואת המינון הנכון?
עד לא מזמן היה מקובל לחשוב כי האדם הבריא בעולם שהמזון אינו חסר, אוכל בצורה נכונה ומגוונת. היה ברור שהארוחות מספקת את כל ערכי התזונה הנדרשים. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהתזונה של האדם המודרני לוקה בחסר, עקב צריכה נמוכה של מזונות מסוימים וירידה באיכות המזון המתועש. כמו כן, הוכחה יעילותם של תוספי התזונה במצבי חסר, בטיפול בתופעות בריאותיות שונות ובמניעת מחלות.
לפי משרד הבריאות, תוסף מזון הנו ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, שאושר לצריכה כמזון, על ידי המנהל.
הוויטמינים והמינרלים הנם רכיבי מזון טבעיים, המשתתפים במגוון רחב של פעולות ביוכימיות ואנזימתיות בגוף האדם ומשמשים לצורך בניה, שמירה ותיקון של רקמות שונות. הויטמינים הם חומרים בעלי חשיבות ביולוגית רבה. מזה שנים מייחסים בני האדם למזונות שונים, סגולות ריפוי, ואכן הויטמינים הראשונים התגלו לאחר שחוקרים מצאו כי צריכת מוצרי מזון מסוימים מגינים על בני האדם ממחלות שונות.
השלמות מהמדף
כיום, ניתן להשלים את החסרים התזונתיים בקלות, אולי אפילו בקלות רבה מדי, באמצעות תוספי המזון וצמחי המרפא הממלאים את מדפי חנויות הטבע, הבריאות ואפילו המרכולים. מסקרים שנערכו בישראל נמצא כי אחד מתוך שלושה ישראלים משתמש בתוספי תזונה או בצמחי מרפא. אכן, גוף האדם אינו מסוגל לייצר בעצמו ויטמינים או מינרלים ולכן חשוב לקבלם מהמזון ולהשלים חסרים. יחד עם זאת, כמות וסוג הויטמינים והמינרלים הדרושים שונים מאדם לאדם ותלויים, כמובן, במבנה גופו, באורח חייו, בפעילותו ובמצבו הבריאותי.
עם העלייה במודעות הבריאותית בקרב הציבור, החלה הנהירה אחר צריכת תוספי מזון וצמחי מרפא. תופעה זו הצמיחה בעקבותיה תופעה מדאיגה של צריכה עודפת ושימוש לקוי בתוספים תזונתיים, שבמקרה הרע עלולה לגרום לנזקים בריאותיים ולהרעלות ובמקרה הטוב פשוט תמנע את הפעילות המצופה מהטיפול בתוסף. מעבר לכך, נטילת תוסף תזונה יחד עם נטילת תרופות מסוימות עלולות לגרום נזק של ממש.
כמה? למי?
מצב של מינון יתר בנטילת ויטמינים ותוספי מזון נקרא בשפה המקצועית היפרווימינוזה, זוהי תופעה שאינה רצויה, לא בריאה ואף מסוכנת. בהקשר זה, יש להבחין בין שני סוגי וויטמינים אותם אנו צורכים, כשלמעשה ניתן לחלק אותם לשתי קבוצות עיקריות של ויטמינים מסיסי שומן וויטמינים מסיסים במים. נטילה עודפת של ויטמינים מסיסי שומן, הכוללים את הויטמינים A, E, D ו– K, עלולה להביא להצטברותם בגוף ולגרום לתופעות רעילות. הוויטמינים המסיסים במים, כוללים את ויטמין B, ויטמין C, חומצה פולית, ביוטין וחומצה פנטאטונית. בהיותם נמסים במים אין הם נאגרים בגוף אלא מתנדפים החוצה באמצעות השתן ובכך יתרונם. יחד עם זאת, מינון יתר מקבוצת הויטמינים המסיסים במים עלולה לגרום לתופעות לוואי שונות כגון חולשה, בחילות, הקאות, כאבי ראש, כאבי בטן, הפרעות בעיכול ועוד.
נא להכיר
להלן סקירה של חלק מהויטמינים והמינרלים הנפוצים ביותר, תוך עמידה על היתרונות הבריאותיים שלהם, מקור הצריכה הטבעי שלהם במזונות שונים והסכנות הטמונות בנטילה עודפת מהם:
ויטמין A, מסייע לחיזוק העצמות, השיניים ולשיפור הראייה. ניתן לצרוך אותו באופן טבעי במוצרי חלב, ירקות ירוקים כגון כרוב, ברוקולי ותרד, מצוי בפירות וירקות כתומים כגון גזר, דלעת ועוד. עודף בנטילת הויטמין יכולה ליצור השפעה הפוכה ולהפריע למערכת העיכול ולתפקוד תקין של מערכת החיסון.
קבוצת ויטמין B, משפרת מצבי אנמיה ומאפשרת ייצור תקין של כדוריות דם אדומות, מסייעת לייצור אנרגיה, לתפקוד תקין של מערכת העצבים, משפרת זיכרון, יעילה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז, דיכאון ומתח ומונע נשירת שיער. קבוצת ויטמין זה מצויה בדגנים מלאים, דגים, עופות, בשר, אורז מלא, קטניות וירקות ירוקים כגון שעועית, אפונה וכרוב. מינון יתר מקבוצת ויטמין זאת עלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים, לחולשה, עייפות, עצבנות ודיכאון.
ויטמין C, מחזק את מערכת החיסון, מעודד את ספיגת הברזל, מגן על דפנות כלי הדם ובכך מפחית את הסיכון למחלות לב. ויטמין C מצוי בפרי הדר, תותים, קיווי, עגבניות ובפלפל ירוק. נטילה עודפת עלולה לגרום להפרעות במערכת העיכול, בחילות ואפילו להופעת אבנים בכליות.
ויטמין D, מסייע לספיגת הסידן בגוף ולחיזוק העצמות, תורם למנגנון קרישת הדם. כמו כן, מיוחסת לו חשיבות במניעת גידולים סרטניים בקיבה ,במעי הגס, בכבד, בריאות ועוד. ויטמין D מצוי במוצרי חלב, דגי טונה, ביצים וניתן לקבלו במידה מסוימת תוך היחשפות מבוקרת לקרני השמש. צריכה עודפת עלולה להיות בעלת השלכות מזיקות לעצמות, לכליות, להביא ליתר לחץ דם, התייבשות, הקאות ועצירות.
ויטמין K, בעל חשיבות בהגנה על מנגנון קרישת הדם, מונע דימום יתר, מסייע לבניין העצמות ולבניית כלי הדם, עוזר בדלקות מעיים וטחורים. ניתן לצרוך ויטמין זה באמצעות מוצרי חלב, ביצים, סויה, ירקות שורש וירקות ירוקים. מינון יתר מהויטמין עלול לפגוע בקרישת הדם, לגרום לנזק בכבד, לאנמיה ולפגיעה במערכת העיכול.
ברזל, הנו מינרל החיוני ליצירת כדוריות דם אדומות והמוגלובין. מסייע לטיפול באנמיה, מעלה רמות אנרגיה, תורם ליעילות המערכת החיסונית ולשיפור ריכוז וזיכרון. על מנת לשפר את ספיגתו ניתן לקחת אותו בתוספת ויטמין C. כתוצאה מלקיחה עודפת של ברזל עלולות להופיע תופעות לוואי כגון בחילות, הקאות שלשולים, נזק למעי הגס, הרעלה בלב ובכבד, היווצרות סוכרת ועוד.
סידן, הנו מינרל הנמצא ברובו בחומר הקשה בעצמות ובשיניים. הוא תורם לצפיפות עצם, חיוני לפעילותם התקינה של השרירים ומערכת העצבים ומסייע בקרישת דם. הסידן מצוי במוצרי חלב, סרדינים, דגנים מלאים וקטניות. עודף סידן בגוף עלול להתחרות במינרלים חיוניים דוגמת ברזל ואבץ, להביא להצטברות אבנים בכליות ובדרכי השתן ולפגיעה בלב ובשרירים.
אבץ, הנו מינרל החיוני לייצור חלבונים בגוף, מסייע למערכת החיסון, עוזר ברפוי והחלמת פצעים וחתכים, תורם לבריאות העור ומונע נשירת שיער. אבץ מצוי בדגים, עופות, בשר רזה, דגנים, קטניות, טחינה, אגוזים ואורז מבושל. עודף אבץ פוגע בספיגת מינרלים חיוניים אחרים, עלול לגרום לאנמיה, בחילות, חום ועייפות.
כל המוסיף גורע
על מנת לשמור על בריאות תקינה, ולהימנע מתופעות החסר ומנגד להיזהר מתופעות של צריכת יתר, כפי שצוינו, מומלץ באופן גורף לדבוק בכללי התזונה הנכונה והבריאה. משמע, לאכול מדי יום לפחות 3 פעמים ביום מכל רכיבי המזון, כולל התמקדות גם במקורות המזון של ויטמינים ומינרלים. תוספי מזון יש ליטול רק לאחר היוועצות ברופא או דיאטנית על מנת לשפר את יעילותם ולמנוע נזקים".
לסיכום, לאחר שהבנו את חשיבות תוספי המזון והפעילות המיטבית שלהם בגופנו והעלנו את החשיבות שבצריכה מבוקרת ומותאמת של ויטמינים ומינרלים למניעת חוסר יעילות ונזקים לבריאותנו, חשוב להבין כיצד נוכל להתאים את תוסף המזון הדרוש לנו ואת מינונו. לשם כך, יש להתייעץ עם איש מקצוע – רופא או תזונאי, אשר בהתאם לבדיקות דם, המשקפות חסרים תזונתיים ותוך לקיחה בחשבון של מכלול הגורמים הפיזיים, הבריאותיים והאישיים של המטופל – יתאים את תוסף התזונה הדרוש וידריך כיצד ליטול אותו.
