נתחיל ונגדיר מהי מוטיבציה ומהי משמעת עצמית כדי לראות אם אנחנו מסוגלים לבחור מה נכון להשגת היעדים שלנו.
המילה "מוטיבציה" נובעת מהמילה הלטינית motivus או motus, המשמעות היא "סיבה לתנועה", מה שמעורר אותנו לנוע.
לכן, מוטיבציה קשורה לרגשות, למצב הרגשי שמפעיל, מכוון ושומר על התנהגותנו.
המוטיבציה היא דינמית, עולה ויורדת בהתאם לאירועים שקורים לנו ביום יום, דקה אחר דקה. לכולנו היו ימים בהם הרגשנו מוצפים באנרגיה והיו גם כאלה שלא רצינו לעשות בהם כלום.
מצד שני, משמעת עצמית היא היכולת לפעול בצורה מסודרת ובהתמדה לקראת מטרה.
משמעת עצמית, בניגוד למוטיבציה, קשורה לתבונה. המוח הוא ש"יודע" מה עלינו לעשות כדי להשיג מה שהחלטנו.
לצערנו, המושג משמעת עצמית נקשר אוטומטי לסבל הטמון בצורך לבצע פעולה שלא בא לנו לעשות או בפעולה המונעת מאיתנו לעשות משהו שהיינו רוצים לעשות, לכן לעומת המוטיבציה, למשמעת עצמית יש מוניטין גרוע, עם זאת היא משחררת אותנו מהתלות במוטיבציה. בין אם מתחשק לנו או לא, אנחנו עושים מה שאנחנו צריכים לעשות.
הדבר המעניין באמת במשמעת העצמית הוא המיקוד שלה בהישגים, בהשלמת המשימה ובתחושות החזקות של מסוגלות עצמית הנוצרות אחרי שמשלימים משימות שחשבנו שלא נוכל אפילו להתחיל.
ברור שכולנו היינו רוצים ללכת רק בדרך הזוהרת של מוטיבציה. אבל מה אם המוטיבציה לא תהיה שם בשבילנו כשנצטרך אותה? נוותר על תכניותינו? נאפשר למוטיבציה לנהל את חיינו ונשתעבד לה ולהשליות שהיא מוכרת לנו?
בעוד כמה ימים כולנו נתחיל שנה חדשה. אל תתנו למוטיבציה לנהל לכם את שנת 2022.
