למילה שאיפה יש כמה משמעויות:
קודם כל , שאיפה פיזית: הכנסת אוויר לריאות. זאת התחלת הנשימה שלנו. כשאנחנו שואפים אוויר לריאות, החזה מתמלא והדם מעביר את החמצן שבאוויר לכל חלקי הגוף. זה הבסיס לחיינו. אם לא נצליח לשאוף (אוויר) נמות .
המשמעויות הנוספות של המילה הן מנטליות: תשוקה, אידיאל, רצון חזק להשיג מישהו, משהו , או יעד מסויים.
דבר ידוע הוא, ששאיפה יכולה להיות מאד מייאשת, בעיקר כאשר יש שאיפה למשהו שנראה בלתי אפשרי להשיגו. אותי לימדו בבית "להיות מציאותית", להפסיק לחלום על דברים בלתי אפשריים. התוצאה היא שיש אנשים שמראש מוותרים על חלומות גדולים כי ברור להם שהם לא יגיעו לשם.
אז מה עושים? איך מגשרים על הפער?
המפתח: למצוא שאיפה גדולה שמלהיבה אותך. נותנת סיפוק ומשמעות לחיים.
השיטה שלי היא לנהל את השאיפות. לחלק אותן למשימות קטנות, שלבים, עם לוחות זמנים מציאותיים; כולל זמן לנקודות שבר ו"חישוב מסלול מחדש".
יש את השאיפות הגדולות, ויש את היעדים בזמן: כדי להגיע לשאיפה של סופשנה מה צריך לעשות ברבעון הזה? ברבעון הבא? מה לעשות בחודש הזה, מה לעשות השבוע הזה.
ליצור פעולות קטנות, יומיות ושבועיות, שישרתו את השאיפות הגדולות .
הכי חשוב זה למדוד את התוצאות כל סוף חודש. לחגוג את העמידה ביעדים, או לשנות את היעדים והשאיפות בהתאם למציאות.
דוגמא: השאיפות שלי היום שונות מעט מהשאיפות שהיו לי לפני שנה: אז רציתי לעשות הרצאות פרונטליות ושיניתי אותן להרצאות זום כי העולם השתנה. קהל המטרה והנושאים נותרו זהים.
לסיכום: השאיפות שלנו הן כלי מפתח לצמיחה שלנו, הן חייבות להיות חלק עיקרי וחשוב בחיינו , כדי שחיינו יהיו טובים ומלאי סיפוק.
