ההיסטוריון עופר ריחני שהוציא את הספר "המאה העשרים – הכרוניקה", מדבר על התגליות של המאה הדרמטית בהיסטוריה האנושית ועל האנשים שהשפיעו על העולם, גם אם לא בהכרח לטובה.
מאת זוהר נוי
המאה העשרים הייתה מאה שחלו בה תמורות מרחיקות לכת. אימפריות נפלו, קמו מדינות חדשות, פרצו שתי מלחמות עולם נוראיות שגבו את חייהם של מיליוני בני אדם, פרצו גם מלחמות אזרחיות רבות – מלחמות בין מדינות שכנות על שטחים ואידיאולוגיה ומלחמה מוזרה – "המלחמה הקרה". במאה הזאת הסתיים עידן האימפריאליזם והקולוניאליזם, תוחלת החיים עלתה ואוכלוסיית העולם גדלה. בתחום התגליות וההמצאות היינו עדים בין היתר להמצאת המטוס, פענוח ה-DNA, פצצת האטום, הטרנזיסטור והטלוויזיה, במאה הזאת כבש האדם את הירח, גילינו את הפניצילין, את הגלולה נגד היריון, את הטלפון הנייד ועוד.
לעופר ריחני יש חיבור עמוק להיסטוריה של המאה העשרים וחיבה בלתי נשלטת לכתוב גם על רודנים שהרסו את העולם. הוא כתב את "שואה – הכרוניקה", ספר שמתאר באופן כרונולוגי את מהלך האירועים והזוועות של מלחמת העולם השנייה והוא כתב גם את "מנהיגי ציר הרשע" על שלושת הרודנים ששינו את ההיסטוריה של המין האנושי: הקומוניסט ג'וזף סטלין מברית המועצות (1953-1878), הצורר הנאצי אדולף היטלר מגרמניה (1945-1889) והפשיסט האכזרי בניטו מוסליני מאיטליה (1945-1883). שלושה אנשים שאחראים לרצח של עשרות מיליונים ועדיין נחשבים בעיני רבים לגיבורים.
בימים אלה הוציא עופר ריחני לאור את ספרו השביעי "המאה העשרים – הכרוניקה" (הוצאת עופר) בו הוא סוקר את האירועים המשמעותיים במאה הזאת שנה אחר שנה, חודש אחר חודש על פי סדר כרונולוגי. על כל אירוע, על כל שנה אפשר היה לכתוב אלפי עמודים, אך המטרה שעמדה בפניו הייתה להציג בפני הקורא בתמציתיות, בבהירות ובאופן כרונולוגי את קורות המאה העשרים.
אילו אירועים היו המשמעותיים בעינייך במאה הזאת?
"המצאת המטוס בשנת 1903, מה היינו עושים ללא הכלי הזה? עליית היטלר לשלטון בגרמניה – הוא שינה את מפת אירופה – הוא גרם לעשרות מיליונים של הרוגים. פצצת האטום – האפשרות של פצצה אחת למחוק עיר היא שגרמה ליפנים להיכנע. פצצת האטום מרתיעה את האנושות כולה. המצאת הפניצילין שהייתה מקרית והצילה מיליונים. לפני הפניצילין אנשים מתו כמו זבובים. כיבוש הירח – שיא הטכנולוגיה של האנושות שמסמלת את היכולת המדהימה של האדם. המצאת הטלפון הנייד והטכנולוגיה שבו".
עופר ריחני (59) אב לשלושה וסב לנכדה אחת מתגורר בתל אביב. הוא עובד כמשווק נדל"ן ובעבר עבד כיועץ השקעות בבנק הבינלאומי הראשון. אהבתו הגדולה ביותר עליה יעידו לא פחות משישה ספרים שכתב, היא מחקר היסטורי. הוא אוהב לנבור בספרים ישנים ולדלות מהם פיסות אינפורמציה שנדחקו לקרן זווית
ספריו הקודמים: "מלחמת העולם השנייה: הכרוניקה" (קווים, 2006) מתאר את מהלכי המלחמה בחזיתות השונות. "מלחמת העולם השנייה: קרבות המפנה" (קינג, 2011). מתוארים מהלכי שלושת קרבות המפנה במלחמה שהתחוללו בשנים 1943-1942: קרב מידווי באוקיינוס השקט, קרב אל-עלמיין במדבר המערבי וקרב סטלינגרד; "אש אהובתי" (סטימצקי, 2017), ספר שירים המוקדש לבת זוגו מאשי; "המהפכנים הגדולים בהיסטוריה" (סטימצקי, 2018) – סיפור חייהם ומותם של ולדימיר לנין, פידל קסטרו וצ'ה גווארה.
מהיכן החיבור שלך לשואה?
"בשנת 2000 החלטתי לחקור את המאה העשרים ומהר מאוד הגעתי לשואה. מלחמת העולם השנייה עניינה אותי מאוד. ידעתי שיש לי כישרון כתיבה כי תמיד ביקשו ממני לכתוב בכל מקום שבו למדתי או עבדתי. גיליתי שיש הרבה מאוד ספרים על המלחמה הזאת, אבל אין סדר באירועים הכרונולוגיים. החלטתי לכתוב ספר שיסדר את כל הנושאים של המלחמה הסבוכה הזאת. מעבר לכך יש לי קשר אישי לנושא. אני גדלתי בבית של אימא ניצולת שואה ואת הסבל שהיא עברה היא העבירה אליי. בניגוד להרבה מאוד ניצולי שואה ששתקו, אימא שלי דווקא דיברה על מה שהיא עברה. זה גרם לי לרצות לדעת עוד ועוד פרטים. היה לי חשוב לברר לעומק מה קרה שם".
מה הייתה המטרה בספר שכתבת על השואה?
"בספר 'שואה – הכרוניקה' (הוצאת אוריון) חשוב היה לי להביא לידיעת הקורא בתמציתיות ובאופן כרונולוגי את השלבים בשואת העם היהודי. לא יכולתי להתעלם ממלחמת העולם השנייה, שפרצה בשנת 1939 ושפכה שמן נוסף על גלגל השמדת היהודים. הקורא מקבל בספר תמונה גם על המלחמה שבשש שנים שינתה את העולם כולו ואת תפיסת האדם. המלחמה הזאת חוללה טראומות קולקטיביות חסרות תקדים. המלחמה פצעה אנושות אומות שלמות, ובשיאה – הוטלו שתי פצצות אטום קטלניות על ערי יפן. הייתה זאת מלחמה שגם יצרה גיבורי ענק כמו צ׳רצ׳יל, פאטון, מונטגומרי ואייזנהאואר. השואה ומלחמת העולם השנייה ייזכרו לדיראון עולם בהיסטוריה האנושית לעד".
מי מבין שלושת הרודנים שמופיעים בספרך "מנהיגי ציר הרשע" הוא הכי גרוע ואכזרי לטעמך?
"ללא ספק סטלין כי הוא הרג את בני עמו בניגוד להיטלר שהרג את מי שתפס כאויבי המדינה. מי שהחליף אותו הוא חרושצ'וב מספר 15 ברשימה, כי את כל מי שהיה לפניו הוא הרג. זה אדם מטורף".
ספר כזה לא מעצים את דמותם?
"ראשית, אי אפשר לכתוב רק על אנשים טובים, אלא גם על אנשים רעים ועובדה שנכתבו ספרים רבים על הרודנים האלה. שנית, אני באמת לא חושב שכתיבה עליהם מעצימה את דמותם, ההיפך הוא הנכון. כתיבה עליהם מחלישה את הדמות שלהם כי היא מראה לעולם כמה מסוכנים הם היו. כתיבה על רודנים מאירה בצורה הכי ברורה את אותות האזהרה כדי שאם יקומו בעתיד אנשים כאלה יבין העם שיש לפגוע בהם לפני שיתעצמו. על כל אחד ממנהיגים אלה אפשר היה לכתוב אלפי עמודים, אך לא זאת הייתה מטרת הספר. המטרה הייתה להציג בפני הקורא בתמציתיות, בבהירות ובאופן כרונולוגי את אורח חייהם ומעשיהם הנבזים של מנהיגי 'ציר הרשע' האלה".
כתבת ספרים שעוסקים במלחמות והיסטוריה. מנגד כתבת גם ספר שירים לבת הזוג שלך. איך מלחמות ורומנטיקה משלבים ביחד?
"את ספר השירים "אש אהובתי" כתבתי למאשי, בת זוגי. לפני מספר שנים התגרשתי והייתי בטוח שסיימתי את שלי בקטע הזוגי. לא תכננתי להתאהב שוב, אבל החיים הפתיעו אותי. כשהכרתי אותה הכול זרם והבנתי שלאהבה אין זמן וגיל. בעבר כתבתי הרבה שירים וכמובן שכסופר פרץ של רומנטיקה יצא ממני ישר אל תוך הדפים. זה התחיל משיר אחד ביום והגיע
ל-120 שירים".
התחלת לעבוד על ספר נוסף?
"כן, הוא יעסוק בשתי מלחמות העולם והמלחמה הקרה".
