לוד היא כל מה שלא ציפית !

כתבה איילת יובל דרזנר [email protected]

מדובר במיזם משותף של נשים יהודיות, מוסלמיות ונוצריות שהצליחו לגשר על הבדלי הדתות,

אם בפרויקט "שוק הלילה" ובפרויקטים רבים המהווים פריצת דרך בלתי רגילה בעיר שנמצאת במרכז הארץ.

נסעתי ללוד ונפגשתי עם היזמית, אביטל בלונדר, שהגיעה מתחום חינוך ורווחה ועושה עבודת קודש

בתחום התחדשות עירונית בלוד בשיתוף פעולה עם אנשים וארגונים רבים וטובים.

"היוזמה פותחה בעמותה שלנו ששמה "ג'ינדס" על שם הגשר שנמצא בכניסה הצפונית ללוד, גשר מהמאה ה- 12 .

היוזמה נבעה בכמה מישורים:

1. להחיות את העיר העתיקה של לוד. היא העיר העתיקה ביותר בארץ עם 8,000 שנה של היסטוריה רצופה, עד האדם
הניאנדרטלי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המכון הישראלי לארכיאולוגיה שפועל מזה 15 שנה ומכאן המידע.
עמותה ג'ינדס הוקמה לפני 3 שנים. בין היתר, אנו דואגים להחיות את האתרים ההיסטוריים, ביניהם החאן שרוב השנה
עמד בשיממונו וכיום מערכות העיר צריכות אחת לחודש להתייחס אליו כמקום שרוצים לראות ולבקר בו.
2. לחשוף את העיר העתיקה למבקרים מבחוץ על ידי "שוק הלילה". עד כה התקיימו 3 שווקים אליהם הגיעו 50%
תושבי לוד שבעצמם לא הגיעו לחאן ולחלק מהאתרים ההיסטוריים מעולם ו- 50% מבקרי חוץ.
3. לתת פלטפורמה לבעלי עסקים קטנים מקומיים למכור את מרכולתם ולהתפרנס בכבוד.
לקחנו על עצמנו כעמותה לארגן את הנושא: לנהל את החאן, להשמיש אותו, להתעסק עם יחסי ציבור, פרסום
וגרפיקה, לאגד בעלי דוכנים ולהדריך אותם כיצד מפעילים את העסק בחוץ, בשוק..
בעלי הדוכנים שוכרים שולחנות ועליהם שמים את מרכולתם.
דאגנו להתקנת תאורה זמנית עבור האירוע עצמו ואנו מקווים שהשוק ימשיך באותה הדרך והעירייה תהפוך את
התאורה לקבועה.
לשמחתנו בפעם הראשונה הגיעו 2000 איש ובפעם השניה הגיעו 4,500 איש.
למה ציפיתם מהשוק ?
בפעם הראשונה קיווינו שיגיעו 500 איש ואחרי שהגיעו 2000 הבנו שהשוק הצליח אך לא ידענו האם הפעם
הראשונה תצליח לשחזר את עצמה וזו היתה הפתעה נפלאה שהשוק הכפיל עצמו ויותר. אנחנו מרגישים שיש צורך,
רצון, עניין ואנשים מאוד התלהבו.
איפה אנשים שומעים עליכם?
יחסי הציבור היו דרך "רוני חסיד – דוברות ויחסי ציבור", בעיתונות כתובה ואינטרנטית, בטלוויזיה בערוץ 2 בתוכנית
בוקר, ב FM 103- עם רינה מצליח ואצל רזי ברקאי.
כמו כן אנחנו מפרסמים בלוחות מודעות, בעיתונות מקומית וארצית ובפייסבוק המקומי. כיוון שהשוק מתקיים בימי
חמישי, אנו מתחילים את הפרסום בשבוע שלפני.
ההתארגנות לנושא הפרסום מתחילה זמן רב קודם לכן, אך כדי שהאירוע יהיה 'זכיר', שבוע לפני זה זמן מצוין.
בהתחלה הסוחרים היו סקפטיים מי יגיע בכלל, ולאחר שראו בפועל מה נוצר מה'הד תקשורתי' ומהם צורכי הצרכנים,
כעת סוחרים רבים רוצים להיות חלק מהעניין.
בפעם הראשונה היו 30% בעלי עסקים מלוד. בפעם השניה 80% מלוד.
מה מאפיין את בעלי העסקים?
מדובר בבעלי עסקים קטנים וזעירים עם דומיננטיות לנשים, לפחות עד כה. הרצון הוא לתמוך בכלכלה המקומית הלודית,
יהודים וערבים כאחד, כשחלק מהאנשים שמכרו לא התנסו קודם לכן במכירה מהסוג הזה.
כמה מתושבות המקום הגיעו לשוק ונוכחו לדעת שליכולות שלהן, כמו בישול, הייחודית למוצאן, יש דרישה ולקוחות מעוניינים לטעום,
ובשוק השני הן הוציאו מהכח אל הפועל את היכולות הללו.
מה ניתן למצוא בשוק?
נשים שעוסקות בבישול, אופנה, תכשיטים, ירקות ופירות, צמות אתיופיות, דוכן למכירת בשמים משמנים ארומטיים, סדנאות ללימוד
אוכל ערבי ואתיופי, פינת קפה, נרגילות והמון אוכל.

אילו קהילות האוכל מייצג ?

בוכרי, מרוקאי, אתיופי, בדווי, קווקזי וערבי. היה גם לבנה, כנאפה ופלאפל וזה מה שאני מצליחה כרגע לזכור.

מה משך אותך לנושא ?

הגעתי ללוד לפני 4.5 שנים והקמתי קהילה ברמת אשכול, ואני מנכ"לית העמותה.

למה המיקוד הוא כאן, בעיר העתיקה ?

בשביל שינוי ברמת עיר צריך להתחיל להתמקד בחוליה החלשה ביותר של העיר מבחינה סוציואקונומית.

שוק הלילה הוא רק אחד מ-35 הפרויקטים שאנחנו עושים בלוד.

באילו פרויקטים נוספים מדובר:

פיתוח כלכלי

• קורסים לבעלי עסקים קטנים ובינוניים כדי שילמדו כיצד לצמוח.
• מקימים ועד עסק מקומי כדי ללוות בעלי עסקים.
• עוסקים בהכשרות תעסוקתיות לנשים.

רמה חברתית

• 2 רכזות קהילתיות שנמצאות כאן במשרה מלאה בתוך המתנ"ס ועובדים עם קבוצות פעילים, ברמה של מאות תושבים.

ארכיאולוגיה ותיירות

• שיקום שטחים ציבוריים מוזנחים.
• שוק הלילה.
• שימור מרכז ישן כדי להקים בו מרכז לאומנות ותרבות.

פרויקט דיור חברתי, עליו תיכף ארחיב.

מאיפה המימון לכל הפיתוח ?

פילתנרופיה מקומית, אירופאית, אמריקאית, קרנות ותורמים פרטיים.

פרויקט דיור חברתי ממומן מכספי מדינה, פילנתרופיה ועסקים, מבוססעל מודל אמריקאי על פי דרכו של BARONRICHARD שבנה בארה"ב למעלה מ 30 אלף יחידות דיור לאוכלוסיות מוחלשות.

אנחנו עובדים עם "עמידר, "משרד השיכון", "נגב גליל פריפריה", "משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר".

אנחנו היזם החברתי ללא מטרות רווח. רוב הדיור יהיה בשכירות מפוקחת לטווח ארוך.

פרויקט פיילוט ראשון הוא 500 יחידות דיור באזור הזה שיותאם לתמהיל בין אוכלוסיות ותיקות מוחלשות ערביות ויהודיות מקומיות.

למה בחרת דווקא בלוד ?

השילוב בין צורך לפוטנציאל. יש פה צורך חברתי אדיר לשינוי ופוטנציאל אדיר לממש אותו.

מיקום פנומנאלי של העיר והיקף השטחים הפתוחים שמאפשרים תהליכים של התפתחות עירונית ברמה של תוספת בתוך העיר העצמה. פוטנציאלית בתוך השכונה המדוברת יש אפשרות לבנות מעל 5,000 יחידות דיור, כשחלקן במקום המבנים הקיימים שיהרסו וחלק כתוספת.

יש פה עיר היסטורית מדהימה וסיפור אנושי מיוחד של אוסף התרבויות השונות שחיות כאן.

איך מחברים בין תרבויות, אחרי הכל לכל אחד תפיסה, שפה, התנהלות וערכים שונים ?

זה הקסם, הזכות והבשורה של לוד לעבוד עם קהילות מגוונות ולחיות יחד כעיר מעורבת.

עם מי את משתפת פעולה ברמה המקומית ?

עמותת ג'ינדסעובדת עם המתנ"ס המקומי, עמותת "מניפה", "אימפקט", גרעין תורני שיושב בלוד, המכון הישראלי לארכיאולוגיה, עמותת "נועם", מוקד קליטה ואגף החינוך בעיר, מחלקת תכנון ושירותים חברתיים והתאחדות הסטודנטים.

לוד כציר ראשי

יש רבים שלא יודעים אבל בכל יום עוברות דרך לוד 220 רכבות, שיוצאות מת"א לכיוון הנגב, לרחובות, לירושלים, לבת ים וכדומה, כך שכל מי שנמצא פה נכנס לתחנת הרכבת, מסתכל בלוח מתי תבוא הרכבת הבאה ליעד המבוקש ועולה עליה.

בנוסף, לוד יושבת על ציר ראשי ובו כביש 6, כביש 1, כביש 40 וקרובה לשדה התעופה.

במשך 10 שנים נוהלה לוד על ידי ניהול חיצוני, עד שהגיעה למצב של חדלות פירעון. כיום, אחרי שנתיים, נבחר ראש עיר חדש מקומי ואנחנו משתפים פעולה בצורה בלתי רגילה לקידום העיר.

ספרי בבקשה על חוויה אישית בלוד

לפני שנתיים חזרתי הביתה מיום עבודה ארוך סביב 23:10. בבניין בו אני גרה יש 30 דיירים ובכל דירה יש עולים שהגיעו לישראל ממקום אחר בעולם.

קרה ביש מזל ששניה לפני שיצאתי מהמעלית נפל לי צרור המפתחות לפיר המעלית. זה כמובן המפתח לבית, לרכב, למשרד והסוללה בנייד עמדה להיגמר. אני יורדת למטה לקומה 0 ומתפללת שהמפתח יחכה לי בקומה 0, אבל כמובן שלא, כל הצרור נפל.

אחד השכנים, מקומה 4, בן 82 עוצר אותי ושואל מה קרה? עניתי "אל תשאל" והסברתי שנפל הצרור. הוא עלה לביתו וחזר עם מוט שבקצה שלו יש איזה וו, שכשאני חושבת על זה אין לי מושג למה יש לו אביזר כזה בכלל.בעוד הוא רוכן להתיישב על ברכיו, מגיע שכן נוסף ששואל "אביטל מה קרה?" ואני חסרת אונים ואז השכן הנוסף שואל אותי "האם דיברת עם איציק, ועד הבית ?" ואני עונה לו "מה פתאום ב 23:15 בלילה להתקשר אליו". הוא עונה "תתקשרי, לא לדאוג". אני מתקשרת ואשתו של איציק עונה ושואלת "מה קרה ?" אני מסבירה והיא עונה "הוא ישן" כשברקע אני שומעת אותו צועק "מה קרה ?" היא עונה לו "זו אביטל ונפלו לה המפתחות". הוא צועק לה "תגידי לי 5 דקות אני יורד". אחרי 5 דקות, בפיג'מה, הוא ובנו יורדים. הוא העלה את המעלית לקומה 9, עצר את כל המנגנון, פתח ידנית את הפיר, בנו קפץ לתוך הפיר, איתר המפתחות והחזיר לי ובשעה 23:35 הייתי בבית – ובעיני זו לוד !."

חוויה מהעשייה בלוד

"אני אספר לך על חוויה מקורס לבעלי עסקים קטנים. לצורך הקורס גייסנו מרצים מומחים בתחום שילמדו את בעלי העסקים: איך לשווק, איך לנהל לקוחות, ניהול חשבונות נכון, ניהול מלאי וכדומה.

אחד מבעלי העסקים שהיה במפגש האחרון בקורס בו חולקו התעודות, ניגש ואומר לי:

"בזכותכם אני יכול לנהל נכון יותר את העסק ולעמוד על שלי. לפני כן בפני כל אדם שהכרתי חשתי חוסר נוחות לדרוש מחיר רגיל והייתי עושה הנחה ולכן העסק היה על סף פשיטת רגל. בעקבות המפגש אתכם אני מרגיש הרבה יותר בטוח לדרוש את מה שמגיע לי."

יש נשים בשכונה שמספרות כמעט כל יום איך הרכזת של הקהילה שינתה להן את החיים, כיוון שלפני כן לא היתה להן כתובת לפנות.

הכרת התודה שמגיעה מכל מי שלוקח חלק בכל אחת מהפעילויות שאנחנו מבצעים היא בלתי רגילה ומעודדת את הרצון שלנו כיוזמים ומארגנים להמשיך את הפעילות לעוד שנים רבות.

פעילות לנוער ומבוגרים

יש מועדון נוער המופעל פעמיים בשבוע על ידי המתנ"ס וגם ניידת של אל"ם שמגיעה להפעיל את בני הנוער, אחרת הם חסרי מעש.

בנוסף יש פעילות לנשים שנפגשות לתהליך העצמה באחד מחדרי העמותה.

זו גם ההזדמנות שלי להודות לשותפה הנהדרת שלי: פאתן אלזינאתי.

הרצון שלנו הוא לחזק את הממסד ולא להחליף אותו.

השאיפה שלנו היא לחולל שינוי בלוד כך שתהווה מקום פעילות וחוויה מרכזיים בישראל בשיתוף עם התושבים הקיימים.