כשעוד לא היה לכם עסק משלכם, ודמיינתם את העסק שלכם, מה היה לכם בראש?
האם ראיתם את עצמכם רודפים אחרי לקוחות?
האם חשבתם שתשבו לחשוב על רעיונות למבצעים כל הזמן? או על תוכן חדש שאתם יכולים לשתף עם העולם, שיובילו למעורבות גדולה יותר בשירות שלכם?
כשאנחנו חיים את היומיום, יש הבדל גדול מאד בין מה שחלמנו כשהיינו "צעירים" ומה שאנחנו עושים עכשיו.
אני לא מדבר על החלום שנהיה אסטרונאוטים או מכבי אש, שחלמנו כשהיינו ילדים. אני מדבר על החלומות האמיתיים שלנו שהיו לנו אך לפני טיפ טיפה, כשרק הקמנו את העסק.
חשבנו שהלקוחות יפלו עלינו מהשמיים, שכולם יתחננו למוצר או השירות שלנו, ורק יזרקו עלינו עוד ועוד כסף.
ואז הקמנו את העסק – ולהפתעתנו הרבה זה לא קרה.
מאז אנחנו עובדים קשה מאד, כל אחד בתחומו, על כל לקוח שמגיע ועושים עבודות מסביב לשעון על דברים שלא דמיינו שנעשה (ניהול הוצאות, השקעות בפרסום, תוכן שיווקי וכו').
הבעיה היא, שמאז שחלמנו את החלומות לא עבר הרבה זמן, אבל כן נכנסנו למעגל אינסופי של עשייה יומיומית שמנותקת לחלוטין מהחלום. והחלום עוד יושב לו בקצה המוח, מקווה להתגשם, אך מפנה את המקום לאינסוף פעולות שאינן מקדמות אותו.
אז איך נגשר על הפער בין מה שרצינו שיקרה והמציאות שאנו חיים?
נחליט לעשות מעשה.
נבחר יום בשבוע הקרוב ונסמן אותו ביומן.
ביום זה, לא נקבע פגישות לא נעשה שום פעולה יומיומית שאנחנו עושים באופן קבוע.
נגיע ליום הזה, וכל מה שנעשה, יהיה לשלוף את החלומות שלנו, בין אם הם כתובים ובין אם נצטרך לפשפש בזיכרון ולהיזכר מה רצינו, ונשקיע כמה שעות טובות בתוכנית פעולה, כזו שאנו באמת יכולים להתחייב אליה, שתקדם אותנו עוד כמה צעדים לקראת הגשמת החלום שלנו.
מניסיון – הפעולה הזו ממכרת.
אחרי שיושבים ועושים את זה ברצינות, ואף משקיעים במימוש התוכנית, אז לפתע רוצים לעשות את זה יותר. ואז – מתקרבים עוד כמה צעדים לכיוון המטרה שהיתה לנו בראש כשהקמנו את העסק. ורק אחרי שזה יקרה מספיק, נוכל להיות המותגים שדמיינו בראש, ולהגשים את החלום ששלח אותנו למסע המרתק הזה.