סטרס זהו מנגנון הישרדותי של הגוף. הבעיה היא שרוב הפעמים הגורמים לסטרס אלו מצבים בדויים. ההשלכה היא שהמערכת החיסונית נחלשת, וזה גורם להתפרצות והחמרה במחלות.
בזמני מתח, כשאנו חווים פחד, חרדה, דאגות, עוברת מערכת העצבים שלנו שינוי המשפיע ישירות על תהליכים שונים בגוף. החל משחרור הורמוני סטרס במינונים גבוהים, ואז רמת הגלוקוז בדם עולה, כשהמטרה היא יצירת מאגרים לאנרגיה. לצד קוצר נשימה וסחרחורת, עקב האצת הנשימה, לשם אספקת חמצן לשרירים. בנוסף, גם הזעה, לשם קירור הגוף, העומד להתחמם בפעילות ה"הגנה". כמו-כן, ראייה מטושטשת או ראיית כתמים, מאחר והאישונים מורחבים, לשם הכנסת יותר אור לעיניים.
השרירים הפנימיים נרפים, בכדי לשתק מערכות לא דחופות משתתקות, כמערכת העיכול. כאב בטן, בחילה, עצירות, עקב הפחתה באספקת דם למערכת העיכול, שאינה נדרשת במצב האיום.
חשים כאבים ומתח בגוף, עקב כווץ יתר של השרירים, המוכנים לפעולה. לצד חיוורון, תחושת צמרמורת וקור, עקב כיווץ כלי-דם, לשם הכנת הגוף למקרה של פציעה.
קצב פעימות הלב ולחץ הדם עולה, ויש תחושת דופק ופעימות חזקות, לשם אספקת כמויות דם לשרירים ולריאות.
אחת מהדרכים לטיפול בתופעות פיזיות אלו זה באמצעות סת"מ – ראשי תיבות של משולש המייצג את הקשר בין סטרס, תובנות ומחשבות.
תובנה Insight זו הִסתַכּלוּת מפוּכּחת בַתהליכים הנפשיים ובַתגוּבות של האדם ושל האחר. היא נוצרת בתווך בין המערכת הלוגית למערכת התחושתית – אינטואיבית.
זוהי הבנה חדשה ומשמעותית או יותר של הבעיה או האסטרטגיה. היא מגיעה בעקבות מחשבה עמוקה, הכולל תהליך למידה והסקת מסקנות. יחד עם מסגור מחדש, איתור ושילוב של מידע חדש ומידע ישן. לרוב בתוך מקום שההקשר מאוד ברור לוגי הגיוני שיש בו פתיחות לחיבורים חדשים.
יש סוגים שונים של תובנות. הראשונה תובנה מפתיעה, כזו הנעה במעבר לידוע עד כה, כשהסייג לעיתים היא מגיעה מתחומים שונים. השנייה תובנה שהיא קביעה, האומרת משהו, אם ביחס למציאות, ואם ביחס להבנה שלנו. והשלישית היא תובנה כללית המסייעת לנו להבין סוגיות רחבות יותר מההקשר המסוים שבו נוצרה.
ראייה חדשה ושינוי התפישה יוצר תובנה מופנמת ההופכת להבנות נוספות. כלומר, היא מובילה לפיתוח כיווני חשיבה ופעולה חדשים.
הבעיה היא שבמצבי סטרס, עקב הקושי בריכוז, חל שיבוש בחשיבה ובמציאת פתרונות, באמצעות "ראיית התמונה הרחבה" בעת מצבי סטרס. במילים אחרות, במצבי סטרס נפגעת יכולת החשיבה ההגיונית והריאלית. לכן, מומלץ להתאמן בתהליכים אלו לאחר מצב הסטרס האחרון, ולפני הבא – לשם הצלחה יעילה יותר בהתמודדות.
אחד מהכלים אותם אני מלמדת במסגרת קורס "ניהול רגשי" הוא פלייליסט רגשי, שיעילותו תלויה במידת ההכנה מראש – שהיא כשלעצמה כייפית!
מכל הלב
רחל סטיקלרו
