לאה גדלה במשפחה קשת יום, אך למרות הקשיים, סיימה בי"ס תיכון, הייתה פעילה בתנועת הנוער העובד שם הכירה את בעז שלימים הפך לבן זוגה לחיים. השניים נישאו ועברו לגור באחד המצפים בגליל. בית נחמד, עבודה ופרנסה לא חסר. נולדו להם שני ילדים בן ובת והחיים האירו פנים לזוג המאושר. לאה אהבה לטפח את הבית ולהעשיר את הגינה בפרחים וכמובן לטפל בשני הילדים. בעז, מידי יום נסע לעבודה וחזר רק לעת ערב.
באחד הימים בחודש נובמבר קיבלה יהודית מכתב חתום על ידי אדם ששמו לא אמר לה דבר, ובעודה קוראת את המכתב חשכו עיניה, היא מאנה להאמין למקרא עיניה – בעלה בעז בוגד בה עם אשתו של כותב המכתב, במשך שנה ויותר. באותו היום כשחזר בועז מהעבודה, פרץ עימות חריף בין השניים ובעז החליט לעזוב את הבית. מובן שהילדים ולאה היו בהלם טוטאלי. שני הילדים החליטו ביניהם להחרים את האבא, ולא לדבר איתו. כמה חודשים לאחר חתימת הסכם הגירושין וקבלת הגט סרב בעז להמשיך ולשלם את המזונות עבור הילדים, בטענה כי הילדים לא מוכנים להיפגש עימו ולכן הילדים נחשבים כמורדים. לאה פנתה ליעוץ לעוה"ד אשר הסבירה כי אכן: סעיף 9 לחוק המזונות קובע כי: "רשאי בית המשפט, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו". הפסיקה קובעת מחד גיסא כי: "אין ספק, שילד אינו יכול להשתחרר מהחובה לנהוג באביו במידת הכבוד המקובלת, הראויה להורה. חובה זו מוטלת על כל ילד, ואין הוא יכול לנער חוצנו ממנו…", ומאידך "עצם התנכרותו של ילד לאביו והיותו בן מרדן, אין בה כדי לפטור את האב לחלוטין ממזונותיו של הבן ולהביאו לסף רעב ולהשאירו בחוסר כל… ". ולפיכך "בית המשפט לא ימהר לפטור הורה ממזונות ילד מרדן, הן משום שאין למדוד התנהגותו במנותק מהמשבר המשפחתי, הן משום שאין לשפוט ילד עפ"י אמות המידה של מבוגר, הן משום ששלילת המזונות אינה מביאה לקרוב הלבבות והן משום שאין בית המשפט יכול לתת ידו למצב בו קטין יסבול חרפת רעב נכונה לגבי ילד אשר מוחזק, מפאת גילו כמי שאין ליחס לו הבנה ואשמה בקנה מידה של אדם מבוגר. ואולם כאשר מדובר בילד שמפאת גילו ניתן לצפות ממנו להבנה, שיקול דעת ועמדה עצמאית משוחררת מלחצים והסתה, אין להתעלם מהתנהגותו המרדנית והמנוכרת בעת שנשקל חיובו של הורה במזונותיו, אין מדובר על בגרות פורמאלית (מעבר לגיל 18) אלא בבגרות נפשית. הדברים אמורים במצב בו ניתוק הקשר הינו פרי רצונו העצמאי והמודע של הילד, כאשר ההורה מצידו עושה מאמצים כנים ואמתיים לשיקום היחסים ולחידוש הקשר. לאה, לאחר ההסברים שקיבלה חזרה לביתה בלבטים רבים ….
כתבה זו מעצם טבעה, אינה מהווה יעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, אלא תיאור כללי של הנושא. בכל מקרה ו/או עניין ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.
