מספרים שלילה אחד כאשר טייל רבי ישראל מסלנט ברחובות העיר הוא פגש בסנדלר שעבד בחריצות, לאורו של נר, מאחר וזו הדרך בה היו מאירים באותה עת, ורבי ישראל תהה מדוע הוא עובד בשעה כזו עדיין? מדוע לא נח? הסנדלר השיב – "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן"
רבי ישראל עיכל את המשפט ששמע והבין ממנו מסר עמוק מאוד – נר השם היא נשמת האדם – וכל עוד הנר דולק אפשר לתקן.
כלומר – כל עוד אנחנו כאן, בעולם הזה, יש לנו מקום לעשות טוב יותר, לתקן את המעוות, להתעצם ולהעצים, לתת ולהעניק ולאפשר את החיים הנפלאים שניתנו לנו בצורה הטובה ביותר שניתן.
בימים אלו בתינו מלאים באורם של נרות החנוכה, שמייצגים גם את המקום של ההתפתחות, המשפחתיות והצמיחה.
עלינו לשים לב בכל יום לנר שנמצא בתוכנו וללבות את האש המיוחדת של הנפש שלנו.
שהאש תהיה מותאמת לאדם –
לא חמה מדי ושורפת – שלא נרחיק מאיתנו אנשים, אהובים או מכרים,
לא אש מתפרצת שתגרום לנו לחוסר שקט, לשינה מופרעת, לבלבול מנטלי
ולא אש נמוכה מדי – כזו שתגרום לנו להיות קרים יותר ולהרחיק מאיתנו את הסביבה, להתכנס בתוך עצמנו, לחשוב מחשבות אפלות.
אלא אש של "מדורת השבט"-
אותה אש שרוצים להיות סביבה, הלהבה המהפנטת שמלאה בצבעים מיוחדים, מושכת ומהפנטת ומזמינה יצירת קשר ותקשורת בריאה.
כאשר אלמנט האש שבתוכנו מוזן ומאוזן – השמחה היא חלק בלתי נפרד מאיתנו והסביבה תרצה להיות בקרבתינו ולהתחמם מהאור הנעים שלנו.
רעות מויאל
