אתה מקסים! את מוכשרת ומוצלחת ! את נראית מליון דולר!
מי לא אוהב לשמוע משפטים כאלה על עצמו.
מחמאות אלו הם משפטים אשר מרימים את הדימוי והערך העצמי שלנו לשמיים!
משפטים שכולנו אבל ממש כולנו יכולים להרגיש כל כך טוב עם עצמנו כאשר הם מופנים כלפינו או כאשר אנו מפנים אותם כלפי אחרים.
הפסיכולוג הידוע אברהם מסלאו תיאר זאת בצורה של פירמידת צרכים אנושית עליה מבוססת הבנת האדם.
היצור האנושי אינו מסתפק בצורך הבטחון הבסיסי כגון פרנסה מסודרת אלא הוא שואף באופן מהותי ועקרוני לקבל הערכה ומשוב.
הערכה להתנהגות ומעשים באופן חיובי מחזקת את הדימוי העצמי והתחושה הבסיסית היא שרואים אותי, נותנים לי מקום, מבחינים בי.
נתינה או אי – נתינת מחמאות היה נושא לוויכוחים אידאולוגיים נוקבים בקרב אנשי חינוך ופסיכולוגיה לאורך השנים.
מצדדי המחמאות חסידי אלפרד אדלר טענו בלהט כי כולנו כיצורים אנושיים זקוקים לעידוד ופרגון כדי להיות בעלי מוטיבציה לעניין מסויים וככל שמפרגנים
לנו על יכולות מסוימות שיש בנו כך גדלה המוטיבציה לממש אותם וללכת לאתגר הבא עם התחושה הפנימית של "אני יכול' ו"אני מסוגל" .
מתנגדי נתינת המחמאות כד"ר ספוק רופא הילדים טענו כי המחמאות רק יגרמו לילד להיהפך למפונק ועצלן ולכן אסור להחמיא לילד אלא רק להעיר הערות שליליות שמטרתן לשפר את התנהלותו של הילד.
היום במאה ה-21 אנו יודעים בוודאות את חשיבותם של החיזוקים החיוביים בעיצוב אישיותו של הילד וביצירת חומת מגן בפני התקפות של שיפוט, לעג וחוסר הערכה.
בתוך תוכנו ולא משנה בני כמה אנחנו, כולנו זקוקים שיראו אותנו, שיבחינו בנו וזה בדיוק תפקידה של המחמאה לשדר: אני רואה אותך, אני שם לב אלייך אני מוצא תכונה או התנהגות אשר ראויה לציון.
זו ההזדמנות גם לאלו אשר "חוסכים" בנתינת מחמאות וגם לאלו אשר קשה להם לקבל מחמאה ולהכילה. ללמוד את חשיבותה הפסיכולוגית של המחמאה ולהתחיל להשתמש בה יותר ויותר זהו "מוצר" שאינו מתכלה, זהו "מוצר" אשר ככל שמשתמשים בו הוא רק משתבח עם השנים,
זהו "מוצר" אשר מהווה את התבלין הטעים ביותר לסלט האנושי,
ואם המטאפורות שהשתמשתי בהן כרגע נהירות הרי מחמאתי זו אליכם כה לחי!
