יש חודשים שבהם המילים בוחרות אותנו.
כשבחרתי לגיליון דצמבר את שלושת המילים סגירת מעגלים, יציבות ומרחב, הבנתי שהן לא רק נושאי הגיליון, אלא גם העיקרון שמנחה אותי בשני העולמות שבהם אני פועלת:
מגזין מדור לדור. מצד אחד, האירוח הצרפתי שלי מצד השני
שני עולמות שונים ובכל זאת, שניהם נוגעים בדיוק באותו דבר: אנשים. סיפורים. חיבורים. חוויה שמאפשרת לעצור לרגע ולהרגיש בבית.
סגירת מעגלים גם כשזה נראה כמו התחלה חדשה.
בכל סוף שנה אני מגלה מחדש שסגירת מעגלים היא לא “לסיים”, אלא לשחרר מקום.
במגזין זה קורה דרך כתבות שמגיעות לנקודת בשלות, דרך ראיונות שמעניקים פרספקטיבה חדשה, דרך מומחים שמסיימים תקופה. ומפנים מקום לדור חדש של אנשי מקצוע.
וגם בעולם האירוח שלי יש מעגלים: אנשים שחוזרים שוב ושוב, תפריטים שנבנים מחדש, רגעים קטנים עם הסועדים שמלמדים אותי משהו חדש על עצמי.
כל מפגש הוא מעגל קטן שמתחיל סביב שולחן ומתגלגל אל הלב.
יציבות העוגן שמחזיק את שתי העולמות.
שנה שלמה עברה, ומי כמונו יודעים כמה יציבות היא לא דבר מובן מאליו.
במגזין, היציבות היא הידיעה שהקוראים יודעים שיגיע גיליון, שיש איכות, שיש המשכיות, שיש בית שמחזיק את כל המומחים והסיפורים.
ובאירוח הצרפתי? היציבות מגיעה מרגעי הפשטות: מניחוח המנה הראשונה, מהיין שנבחר בקפידה, מהסיפור שמחבר בין אנשים שישבו זה לצד זה וטרם הכירו.
הסיפור הקולינרי שלי תמיד מביא יציבות כי אוכל טוב וחוויה אמיתית הם עוגן, גם בזמנים משתנים.
מרחב אולי המתנה הגדולה של השנה
ככל שהשנה התקדמה, הבנתי שכדי לצמוח אני חייבת לתת מרחב: לעצמי למשתתפים בסדנאות, למומחי המגזין, ולכם הקוראים,
מרחב לשאלות, מרחב ליצירתיות, מרחב לטעום, לחשוב, לצחוק, להרגיש.
המרחב הזה בין מילת פתיחה למנה הראשונה, בין משפט בעמוד הראשי לטור אישי, הוא המקום שבו מתרחש הקסם: הלמידה, החיבור והאמון.
והשנה? היא עדיין לא נסגרת – היא נפתחת.
כשאני מביטה על 2025, אני מרגישה בעיקר תודה על ההזדמנויות,
על האנשים שפגשתי דרך שני הכובעים שלי, על הרגעים שהאירוח והמגזין התחברו זה לזה בלי שאכוון, פשוט כי שניהם נולדו מאותו מקום פנימי של אהבה ליצור ולשתף.
וכשאני חושבת על סגירת השנה הזו, אני מבינה שלא כל מעגל חייב להיסגר.
לפעמים מספיק לפתוח מרחב חדש לשנה שמגיעה.
סיום אישי לשנה האחרונה
אני מזמינה אתכם לקחת רגע לעצמכם לשאול מה תרצו לסגור, במה תרצו להחזיק חזק כדי לייצר יציבות, ואיזה מרחב חדש תרצו לפתוח לעצמכם ב־2026.
ואני?
אמשיך ליצור, במילים ובטעמים, בתקווה גדולה לשובו של החטוף האחרון, ובמשאלה שהימים הבאים יביאו איתם שקט, חמימות, והתחלה טובה לכולנו.
