האם יש לסליחה צבע?
ברור שכן! לכל מושג, מופשט ככל שיהיה יש צבע פיזי שמתעורר לנו במיינד כשאנחנו פוגשים בו. אם ישאלו אותנו איזה צבע אנחנו רואים ונתמקד בזה, נראה, ועוד איך!
אז סליחה מעלה לי את הצבע הלבן. איך לא. – טוהר. זכות. נקיות. תום ויושר.
אני מתהלכת ברחובות השכונה שלי בליל ראש השנה, או בליל כיפור. גברים ממהרים לבית הכנסת לבושים לבן ונועלים בד. הנשים בשמלות תחרה לבנות או בחליפות לבנות. חלקן ממהרות גם הן לעבר עזרת הנשים בבית הכנסת לנשום את הקירבה הזו, את האהבה הזו של "אני לדודי ודודי לי", וחלקן מטיילות במרכז הכביש נטול המכוניות עם זאטוטים לבושים חגיגי. מפטפטות עם חברותיהן בשלווה ורוגע בעוד הקטנטנים משתוללים בכביש הרחב והריק.
ואני מתבוננת בילדות המשחקות בהמוניהן בחבל, גומי או קלאס. והילדים בכדור או בתופסת. מדברים ומתקשרים האחד עם השני באמיתי. ללא מסכים או דמויות וירטואליות. ואני ממלמלת: "ברוכה הבאה לאנושות, רבקי." ואני מצטרפת אליה בפול גז, מברכת ומחייכת את כל הנקרא בדרכי בחג שמח ובשנה טובה. וזה פשוט מדהים כמה שזה מדבק!!!
הרחוב כולו לובש שלווה, קדושה, חגיגיות, צחוק, שמחה וקולות דיבור, ומחלונות בתי הכנסת בוקעת השירה והפיוטים המיוחדים לימים האלו.
הלב פשוט נחנק. השפתיים מתעגלות לחיוך ענק והעיניים נוצצות.. פשוט קשה להן להתרגל לטרנספורמציה המופלאה שעבר על הרחוב ועל אנשיו שרק לפני שעה קלה היה סואן, רועש, מלא פיח, שאון והמון עם לחוץ.
אני מביטה מעבר להרי ירושלים, לעבר הכביש הבין עירוני שלא נודם לעולם. ואני קולטת, שזו הארץ היחידה בעולם כולו, שלובן הקדושה והטהרה יורדים עליה יום אחד בשנה.
ואני כורכת את זרועותי סביבי ומחבקת את עצמי על מי שהנני. היכן שהנני.
בת מלוכה בארמון מלכות.
שיר מיוחד ליווה אותי בכתיבת הכתבה הזו: https://youtu.be/NpmZlupKpSY
מילים:
יֵרָצֶה צוֹם עַמְךָ אֲשֶׁר דָמוֹ לְךָ מַזֶה.
חֲשׁוֹב חֶלְבּוֹ כְּעַל זֶבַח וְקָרְבָּנוֹ אַל תִּבְזֶה.
חֲתוֹם עָלָיו אוֹת חַיִים וּתְפִלָתוֹ תֶחֱזֶה.
מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶה.
מתוך הסליחות.
רבקי גורביץ, כתבת אופנה וסטייליסטית. הבעלים של יוניק תכשיטים, כנפי נשרים 24 ירושלים.
052-4714722
https://www.facebook.com/ruunique24/
