במרכז מורשת יהדות בבל
יום חמישי | כ"ט באייר תשפ"ד | 06.06.24 | בשעה 18:00
מרכז מורשת יהדות בבל
שד' מרדכי בן-פורת 83, אור-יהודה
ברחבת אנדרטת ההנצחה – 18:00
פרופ' אפרים צדקה -יו"ר
הרב ציון כהן – רב העיר אור יהודה
עו"ד ליאת שוחט – ראש עיריית אור יהודה
יוסי אברס – נציג משפחת הרוג המלכות יוסף בצרי
פרקי תפילה: החזן הצבאי ,
קדיש: נציג המשפחות – צ'רלי אטרקצי
הנחת זרים
באולם הכנסים – 18:45
עליזה דיין חממה , מנכ"לית – דברי פתיחה
ד"ר נסים קזז – הדקלת נר זכרון וקריאת קדיש לזכר קרבנות ה"פרהוד"
סרט על פרעות הפרהוד – במאי : יצחק חלוצי
הדסה לזר – אחותו של ניצול הפרהוד שלמה מנצור החטוף בעזה, מקיבוץ כיסופים
רוני מזרחי – חבר המחתרת הציונית החלוצית בעיראק
עירית זלאייט – תציג את ציוריו של אביה האמן ניסים זלאייט ז"ל מתוך סדרת ציורי "הפרהוד"
הכניסה ללא תשלום אך נדרש אישור השתתפות מראש
בטלפון/ווטסאפ 03-5339278 שלוחה 8 או במייל [email protected]
טקס האזכרה השנתי לקורבנות פרעות הפרהוד ולהרוגי המלכות בעיראק יערך בצל מלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת, וכשאנו עדיין ממתינים לחזרתו של שלמה מנצור וחבריו, שנחטפו ב 7.10.
הדסה מנצור, אחותו הצעירה של שלמה, תתארח בארוע ותספר על החוויות הקשות שחווה מנצור בפרהוד והוא בן 3.5 שנים בלבד.
אורח מיוחד יהיה רוני מזרחי, חבר תנועת החלוץ המחתרתית, שנסע במונית עם שלמה צלאח דקות ספורות לפני שנתפס ונשלח לכלא.
מזרחי היא מאנשי "המאסף" של התנועה שדאגו ל"היפטר" מדברי דפוס, מכשירי קשר וכלי נשק, ששימשו את המחתרת. הוא גם עסק בהברחת כספים לאסורים בבית הכלא.
למזרחי יש גם קשר מיוחד לקיבוץ בארי, ששליש ממייסדיו היו מאנשי תנועת "החלוץ" העיראקית. ביער בארי הוקמה ב 2002 אנדרטה לנרצחי הפרהוד.
נזכור ולא נשכח: פרעות ה"פרהוד"
עד תחילת שנות השמונים של המאה שעברה לא היה קיים בישראל תיעוד, מחקר, או אנדרטה ראויים אודות הפוגרום שנערך ביהודי בגדד בחג השבועות תש"א – 1941, שבמהלכו נרצחו כ-179 יהודים, ביניהם נשים, זקנים וטף.
הזיכרון מאירוע הטרגי הזה השתמר בעוצמה רבה בלבבותיהם ובזיכרונם של היהודים יוצאי עיראק בישראל ומחוצה לה.
מרכז מורשת יהדות בבל מעניק מדי שנה, לקראת חג השבועות, במה להתייחדות עם קורבנות ה"פרהוד".
שמות הקורבנות מוצגים ב"מוזיאון יהדות בבל", ובמסגרת הטקס נקרא קדיש לעילוי נשמותיהם, ונשמות הרוגי המלכות.
עליזה דיין חממה, מנכ"לית המרכז: "זה המעט שאנו יכולים לעשות על מנת להוקיר את זכרם של הקורבנות אשר שילמו בחייהם על לא עוול בכפיהם, רק מעצם היותם יהודים. אנו מקיימים טקסים אלו מידי שנה בדבקות ובחרדת קודש. לא נשכח ולא נסלח".
ספר הקודש שבו הוסתרו שמות הנרצחים
בתאריך ח' בשבט, תשכ"ט – 27.1.1969 – הוצאו להורג תשעה יהודים על-ידי שלטון הבעת' העיראקי "באשמת ריגול".
ההתנכלות ליהודים והרדיפות על ידי השלטונות הייתה מוכרת לציבור העיראקי, שבמשך זמן רב מאז מלחמת ששת הימים ואף לפני כן עבר שטיפת מוח, שבה הוצגו היהודים על ידי הממשלות השונות דרך אמצעי התקשורת כגייס חמישי הפועל בתוך עיראק כדי למוטט אותה מבפנים.
ההמון היה משולהב. יהודים רבים נוספים נרצחו בכלא ומחוצה לו. את שמותיהם של הנרצחים ואת תאריכי מותם תיעד בכתב ידו אבו-ליאהו (אבו-אליהו) הוא סלמן דבי, החזן והשוחט בבית הכנסת ע"ש מאיר טוויג על כריכתו הפנימית של אחד מספרי הקודש, שאותו הביא עמו כאשר עלה לארץ בתחילת שנות ה-70.
עוד קודם לכן ארגן עצרת בעיראק, באותו בית כנסת, על אף הסכנה שנשקפה לבני קהילה, לציון 11 חודשים למותם של הנרצחים, בהשתתפות 80 יהודים אמיצים שהגיעו לאירוע.
הספר ובו הרשימה של שמות הנספים שמור בספריית מרכז מורשת יהדות בבל, אשר ממשיך את אותה המסורת שבה החל סלמן דבי ומקיים מדי שנה עצרת לזכרם.
בארוע השנה נעלה את זכרם של יותר מ-50 הרוגי המלכות שנרצחו בשל יהדותם – שפיק עדס ב-1948 , יוסף בצרי ושלום סאלח ב-1952, תשעת היהודים שהוצאו להורג ב-1969 ועשרות נשים גברים וילדים שנחטפו ונרצחו יל ידי השלטונות העיראקים.
לפרטים נוספים ולתיאום ראיונות פנו להילה קומם 052-3534666