בס"ד
אני לא יודעת איך אצלכם, אבל בירושלים יש בימים האלה בבוקר מוקדם ריח מיוחד של תחילת שנה.
קולות של שופר וסליחות. צמרמורת של ימים קדושים שמתקרבים.
ובבת אחת אני חוזרת בעיני רוחי לבית הכנסת הקטן של ימי ילדותי, איך שבימים ההם כל הנשים באו לבית הכנסת עם בגדי לבן. שביסים או כובעים לבנים לתפילות ראש השנה ויום כיפור, מנהג שאני מאמצת עד עצם היום הזה. ההרגשה היא של רצינות וכבוד. חגיגיות וקדושה. וגם קצת של כניעה בדגל לבן ובעיקר של סליחה, נקיות והתחדשות.
ואני צועדת בשמלת התחרה הלבנה שלי עם מחזור ביד ומסביבי אחיי בני עמי צועדים אף הם עם חיוך של אהבה וסליחה על הפנים והרגשה קלילה וחגיגית בלב. והמחשבה חולפת לה: איזו זכות יש לי שנולדתי בת לעם שכך נראה ראש השנה שלו.
שלא משנה מה היה עד עכשיו, מי הייתי עד עכשיו. "היום הרת עולם" היום אפשר להתחיל הכל מחדש. הכל נקי ולבן. הכל נמחק. אפשר תמיד, תמיד לפתוח דף חדש ולהתחיל שוב. לא צריך להסתובב עם מטען. עם כתמים מן העבר. עם משקעים או חרטות. עם כעסים ושריטות. אפשר עם שלבים של נכונות לפתיחת דף חדש, שכוללים בעיקר עזיבה של מה שלא עבד טוב בעבר וקבלה אמתית לשינוי אמתי בעתיד, להתחיל לגמרי שוב. בגד לבן. דף לבן וחדש. עתיד חדש. והכל משתנה לגמרי.
שנה טובה שתבוא עלינו.
רבקי גורביץ. מעצבת אפנה וסטייליסטית
בעלת העסק לתכשיטים: יוניק תכשיטים
052-4714722
חשבון נפש והתחדשות באופנה
- לחצו לקריאת עוד מאמרים של >> אופנה, רבקי גורביץ
