כל פעם שאני יוצאת לנופש בבית מלון אני משחקת משחק עם עצמי. אני מדמיינת שאלו החיים שלי. חדר יפהפה, נוח ומעוצב, מול נוף מרהיב של ים שמש וסירות. שפע ענק של אוכל יפהפה מעוצב וטעים כל כך. טיולים ארוכים נטולי דאגה. שייט ושמורות אלמוגים. ספא, בריכה ומניקור. אני ממש ממש נכנסת למאורת הארנבים המדומיינת הזו. שאלו החיים שלי ואני מתמוגגת מכל רגע, נהנית מכל ביס ומצלמת במוח כל דובדבן שעל פרח קצפת שעל גנאש שוקולד שעל עוגת קומות.
עוזר לי במיוחד שאני בדרך כלל נופשת באילת בחורף. מתחת למעיל העבה שבו אני עוזבת את הקור הירושלמי, כבר מונחים להם בגדי קיץ המותאמים לאילת. מה אגיד לכם, זה לחיות פנטזיה פנימית וחיצונית של ללה לאנד.
בסיומו של השבוע אני כבר עם כאב בלב על שאלו לא החיים האמיתיים שלי ובשאיפה והסנפה של מנות אויר ענקיות לקראת הנחיתה לעולם האמיתי שלי.
לפני שבועיים יצאתי שוב לנופש באילת. לאחר השנתיים הכי מאתגרות בחיי, וכבר במטוס הצמדתי את אפי לחלון כדי לראות אם חיי הפנטזיה שלי עדיין מחכים לי מאחורי המדבר של הרי אדום והערבה.
אך הפעם זה היה שונה מאד. הפעם לא ערגתי לחיי שפע של בטלה. השנתיים האלו לימדו אותי באלף ואחת דרכים שהתמודדות עם בעיות, התמקדות בפתרונן תוך חתירה מתמדת וקשוחה לעצמאות אישית וכלכלית – זה מה שעושה אותנו מאושרים באמת. שלא לדבר על שהשינויים קורעי הצורה והמתישים עד לשד העצמות הללו שומרים אותנו צעירים וחדי מחשבה לאורך ימים.
בשנתיים האלו למדתי שגם בחירה של בגדים בבוקר ולבישתם זה עונג בל ישוער וזכות. כל בחירה והחלטה אישית זה ביטוי של מי שאנחנו ופועל יוצא של יישום העצמאות האישית הזו שעליה הקזנו דם.
לא, אני כבר לא מעוניינת בחיי בטלה תמידיים. שפע-כן, מתח של עשייה וצמיחה – בהחלט גם כן. שבוע אחד של בטלה טוטאלית מספיקים בהחלט לאגור כח כדי להתכונן להתמודדויות הבאות במבט מנצח קשוח בעיניים! ובהנאה צרופה וציפייה לאן החיים יובילו אותנו או אולי לאן אנחנו מובילים אותם!
חג חירות כשר ושמח, רבקי.
