מאת: קטי פישר
בעקבות יום האישה הבינלאומי וחודש האישה, בחרתי הפעם לעסוק בדמותה של וונדר וומן, על גלגוליה השונים ועל כמה מהמקורות שלה בתקופות השונות, כפי שאלה מיוצגים בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה, ולצד זה לעלות את השאלה האם ייצוג זה קשור למציאות.
בעת החדשה, דמותה של וונדר וומן כגיבורת על, הופיעה לראשונה בסדרת קומיקס ב-1941. היא מבוססת על דמותה של דיאנה נסיכת האמזונות מהמיתולוגיה היוונית ועוצבה כבעלת יכולות על-אנושיות שניתנו לה על ידי האלים האולימפיים, על מנת להביא שלום, אהבה ואחווה לעולם שסוע. בעיבוד העדכני לדמות, היא קיבלה את מאפייניה ואת כוחותיה מהאלים – יופי כשל אפרודיטה, חכמה כשל אתנה, כוח פיזי כשל דמטר, ואינסטינקטים חייתיים כשל ארטמיס. מעין דמות של האישה המושלמת מכול הבחינות. היא עובדה לסדרת טלוויזיה, למשחק מחשב ולסרטי קולנוע, לצידם של גיבורי-על נוספים מהמין הגברי כמו: סופר מן, ספיידר מן ועוד.
לא ארחיב כאן על גלגולי הדמות שלה במאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, רק אומר שבכולם, מעבר להיותה האישה המושלמת, היא מופיעה גם כלוחמת כל יכולה וזה המקום לקשור אותה לאחד מהמקורות של הדמות הזאת – האמזונות.
האמזונות – בייצוג הספרותי, זו ממלכת נשים לוחמות, המונהגות על ידי מלכה. הן מופיעות במיתולוגיה היוונית ובהמשך ניתן למצוא אותם גם בספרות ימי הביניים ואף מאוחר יותר. נשים אלה מוצגות כשונאות גברים ומשתמשות בהן רק לצרכי רבייה. יש שתיארו אותן כבעלות שד אחת, כיוון שעל פי גרסה זו, הן כרתו לעצמן את השד הימנית כדי שתוכלנה לירות בקשת ולהטיל כידון ביתר קלות. התיאור הזה, ככול הנראה, לא נכון, כי בכול הממצאים הוויזואליים העתיקים, כמו: חרסים, כדים, פסלים וציורים, הן נראות עם שתי השדיים, אך בכול הייצוגים, גם הוויזואליים וגם הספרותיים, הן לוחמות.
לאורך ההיסטוריה, נמצאו כמה קבוצות נשים לוחמות באזורים שונים בעולם לצד הגברים, ורובנו יכולים לראות את הייצוג של מציאות זו בקולנוע או בטלוויזיה, כמו למשל: בסדרה על "הוויקינגים".
מבלי להיכנס לשאלה אם האמזונות היו או לא היו במציאות, באופן שהן מיוצגות במדיומים השונים, בכול מקרה הן קיימות בתודעה האנושית מאז ועד היום. אם כך מה מקור התפיסה הזאת של האישה?
ברצוני להציע שהמקור הוא בתרבות המטריארכלית שקדמה לתרבות הפטריארכלית השלטת כבר אלפי שנה. בתרבות המטריארכלית הנשים שלטו בחברה, אך על פי הממצעים שיש בידנו, הן כלל לא היו דומות לדמות של האמזונה כפי שהיא מצטיירת במיתולוגיה היוונית ובסיפורים בתקופות המאוחרות יותר.
להערכתי, התפיסה של האישה כאמזונה, נוצרה על ידי גברים השייכים לתרבות הפטריארכלית הרואה באישה כנחותה ביחס לגבר, והנחילה את התפיסה הזו לאורך שנים רבות. התרבות הזו פיצלה את דמות האישה לשתיים – הדמות האחת היא של האישה החסודה, אשת הבית, שאינה שווה לגבר והתלויה בו מבחינה כלכלית ומעמדית, והדמות השנייה היא של האישה המינית, המפתה, החזקה והמאיימת על הגבר שאיננה תלויה בו וכונתה לילית או אמזונה.
עיצוב הדמות של האישה כלוחמת, הוא למעשה השלכה של תכונה גברית על האישה, שנעשה על ידי גברים מהתרבות הפטריארכלית.
אין פרושו של דבר שאישה לא יכולה להיות לוחמת, היא בהחלט יכולה להיות, אם היא רוצה בכך או שהמציאות מחייבת זאת.
אך לדעתי, להפוך את האישה ללוחמת-על, כל יכולה ולמושלמת בעיקר בגלל כישורי הלחימה שלה, גם אם הדמות שלה עברה סוג של מהפך וכישורי הלחימה האלה הם למטרות טובות, זו עדין השלכה גברית, מתוך נקודת מבט גברית.
חשוב שזכור – בחיי היום יום, במיוחד בתקופתנו, כמעט כל אישה היא וונדר וומן גם בלי שיעצבו את דמותה כגיבורת-על כמו בייצוג שלה בספרות, בקולנוע, בקומיקס ובסדרות הטלוויזיה, היא אינה זקוקה לזה.
כל אישה היא וונדר וומן, וזאת כי כל אחת (מי יותר, מי פחות על פי בחירתה) מג 'נגלת בחיים האמיתיים בהרבה תחומים בעת ובעונה אחת. כל אישה יכולה לעבוד מחוץ לבית ולממש את עצמה בתחומים שונים, גם להנהיג וליצור, גם להילחם אם צריך, וכול זאת לצד הריונות, לידות, גידול הילדים ושמירה על הבית, אם היא בוחרת בכך ולצד כל זה, גם להיות יפה, מינית ומפתה. כאמור, הרבה נשים עושות זאת.
אם כך, האם כל היכולות האלה לא מספיקות במציאות היום יומית כדי להפוך כל אישה לוונדר וומן?!
