מאת: קטי פישר
מרבית האנשים, כשהם נשאלים מה המשמעות של "בית" עבורם, עונים שזו מקום של חום, אהבה, ביטחון, קבלה והגנה.
האומנם?
האם אותם המשמעויות היפות המיוחסות לאותו "הבית" אכן מתקיימות במערכות היחסים בין האחים עצמם ובינם לבין הוריהם במרבית הבתים?
התשובה היא שבהרבה מאוד בתים הם לא מתקיימים. התפיסה האידיאלית של "בית" דוחקת לפינה את הקנאה בין האחים, את מאבקי הכוח ואת האלימות שקיימים שם.
כאשת ספרות אתייחס כאן לכמה מהיצירות הספרותיות המשקפות את אותה "האמת" המורכבת באותם היחסים, מבלי לנסות לעטוף אותה בעטיפה אידיאלית.
הרצח הראשון בתנ"ך, היה במשפחה – קין רצח את הבל על רקע של קנאה. בהמשך מוצגים היחסים הבעייתיים בין יעקב ועשו, יוסף ואחיו ועוד. יש דוגמאות רבות גם בספרות הקלאסית, "האחים קרמזוב" של דוסטויבסקי, "יוסף ואחיו" של תומאס מאן וכו'.
אולי אין זה מקרי שהרצח הראשון בתרבות המערבית, כפי שהוא משתקף בתנ"ך, הוא דווקא בין אחים במשפחה, כי מדובר במשפחת האדם בכללותה, כלומר כל בני האדם אחים. רעיון זה משתקף בשירו של דן פגיס "כתוב בעפרון בקרון החתום", גם הוא מתייחס אל הגרמנים הרוצחים כמי שמייצגים את "קין" ואל הנרצחים כאל נציגי "הבל".
תפקידה של הספרות לשקף גם את הצדדים המכוערים של בני האדם ועל הסופרים לכתוב את "האמת", גם אם היא כואבת, כי שיקוף המציאות הוא חלק חשוב בהשפעה על המודעות של הקוראים.
קטי פישר – פיית הסיפורים – סופרת, מנחת סדנאות לכתיבה יוצרת, עורכת ספרותית.
טל' 052-3836231
