מתרגמים עוסקים בצורה של משחק, תוך חקר האופן שבו ניתן לדמיין מחדש מילים וביטויים כדי לשמר את הטון, ההומור או הקצב הפואטי. תהליך זה עשוי להרגיש כמו פתרון פאזל, שבו כל חלק חייב להתאים בצורה מושלמת כדי לשמור על עקביות הטקסט והשפעתו הרגשית.
מתרגמים, כמו שחקנים במשחק מורכב, מנווטים בנוף המוגדר על ידי חוקים, מגבלות והזדמנויות. אחד ההיבטים של המשחק הוא האתגר של ניהול ההבדלים הלשוניים והתרבותיים. לכל שפה מבנים ייחודיים, ניבים וכללים שעיצבו את תפיסת עולמה. המתרגם חייב "לשחק את המשחק" על ידי בחירת האסטרטגיות הטובות ביותר להעברת המשמעות, ולעיתים ליצור פתרונות במקום כשאין מקבילות ישירות. הדבר משקף את האלתור שנראה במשחקים, שבו השחקנים מסתגלים לאתגרים בלתי צפויים או למגבלות.
בנוסף, תרגום כרוך לעיתים קרובות ב"משחק שיתופי" עם כותבים, עורכים ואפילו עם הקהל. המתרגם מתפקד כמתווך, השואף לאזן בין נאמנות לטקסט המקורי לבין נגישות לקהל היעד. משא ומתן זה כולל פשרות והחלטות, בדומה לדינמיקה של צוות במשחק שבו שחקנים שונים תורמים להשגת מטרה משותפת.
בסופו של דבר, ההתייחסות לתרגום כאל משחק מדגישה את אופיו הדינמי. היא שמה דגש על הגמישות המחשבתית ופתרון הבעיות היצירתי שהמתרגם מביא לעבודתו, כדי להבטיח שמהות המסר תחצה את הגבולות הלשוניים תוך שמירה על חוקי השפה והתרבות.
תרגום הופך חסמים לגשרים. הוא מאפשר קולות מגוונים להישמע, ומוכיח שגם מול כל האתגרים, המשחק של התרגום הוא משחק של ניצחון, חיבור ואנושיות משותפת.
