חודש יוני הוא החודש הגאווה, בו נערכים מצעדי גאווה בערים שונות ברחבי העולם וגם בישראל, וניתן היה לראות שלמרות התחושה והאווירה הכללית של חוסר סובלנות כלפי הקהילה הלהט"בית באקלים הפוליטי ובתתי מפלגות קיצוניות שנכנסו לממשלה, המצעדים עברו בשקט יחסי, כמעט ללא הפרעות.
צריך רק להיזכר כמה התנגדות עורר מצעד הגאווה בירושלים לפני מספר שנים, והיום – למרות אבי מעוז ודומיהם, המצעד עבר השנה בשקט, וכנראה שגם הקיצוניים הבינו שהם לא יוכלו לפגוע בזכויות הקהילה.
במאמר זה אני רוצה להאיר כמה נקודות חשובות שרלבנטיות לכל אדם שרוצה לבצע תכנון משפטי עתידי. הדברים הללו חשובים לכולם, אך חשובים שבעתיים לחברי הקהילה, שרוצים לעגן את זכויותיהם המשפטיות:
הסכם ממון:
חברי הקהילה אינם יכולים להינשא בארץ, ומעמדם המשפטי הינו "ידועים בציבור".
המושג "ידועים בציבור" הינו פרי הפסיקה, ונהוג לומר כי כ"ידועים בציבור" יכולים להיחשב בני זוג שאינם נשואים, המתגוררים יחדיו, מקיימים חיי אישות ומנהלים משק בית משותף.
אולם בפסיקה הוכרו בני זוג כידועים בציבור גם כאלו שלא התגוררו תחת קורת גג אחת ולא ניהלו משק בית משותף.
בני זוג שאינם נשואים, בין אם הם חברי הקהילה ובין אם לאו, החיים יחדיו מבלי לערוך הסכם לחיים משותפים והסכם ממון, חשופים לתביעות ומסתכנים באיבוד חלק מרכושם במקרה של פרידה או חלילה מוות, על כן עליהם לערוך הסכם ממון והסכם חיים משותפים, בו יוסדרו מראש כל העניינים הרכושיים בין בני הזוג.
הסכם הורות משותפת:
רלבנטי למשפחות המורכבות מגבר ואישה שאינם בני זוג המחליטים להביא לעולם ילדים משותפים, או משפחות של בני זוג מאותו מין. במקרים אלו מומלץ לערוך הסכם הורות משותפת, על מנת למנוע ככל האפשר חילוקי דעות בעתיד.
מטרת ההסכם להורות משותפת הינה לקבוע את כל ההסדרים בעניין, והגדרת החובות והזכויות של כל אחד מההורים אחד כלפי השני וכלפי הילד שעתיד להיוולד.
רצוי להגיע להסכם זה טרם התחלת התהליך בהבאת הילד המשותף לעולם, והנושאים העיקריים שרצוי להסדיר הינם: מימון בדיקות הריון ומה קורה אם חלילה יתברר שהעובר פגום, קביעת שמו הפרטי ושם משפחתו של הילד, חלוקת אחריות הורית וזמני שהות, חינוך הילד, מזונות ילדים ומדור, חלוקת הוצאות חד פעמיות – כגון: עגלה, מיטת תינוק וכו', וכן חלוקת הוצאות חינוך, הוצאות בריאות, חוגים וכו', מנגנון לפתרון סכסוכים עתידיים.
יש להגיש ההסכם לאישור בית משפט לענייני משפחה לאחר הולדתו של הקטין, על מנת שיינתן להסכם תוקף של פסק דין.
ייפוי כוח מתמשך:
ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לקבוע מראש, מה יקרה עימו ועם רכושו אם חלילה יגיע למצב בו לא יוכל לקבל החלטות בעצמו. זהו כלי המאפשר תכנון עתידי המקנה לאדם שקט נפשי.
אם לא נערך ייפוי כוח מתמשך מראש, המשפחה תצטרך לפנות לבית המשפט בבקשה למנות לו אפוטרופוס, וזהו הליך שמלווה בבירוקרטיה רבה שמקשה על המשפחה לטפל באותו אדם.
גם לחברי הקהילה מומלץ מאד להיערך מראש ולקבוע מבעוד מועד מי הם היו רוצים שידאג להם, אם חלילה יגיעו למצב בו לא יוכלו לקבל החלטות בעצמם. צריך לזכור, שבבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס, בן הזוג אינו מתמנה באופן אוטומטי.
צוואה:
לעיתים עולים בתקשורת סכסוכי ירושה קשים המתנהלים בבית המשפט, אולם, סכסוכי ירושה מתרחשים גם אצל משפחות שאינן מפורסמות או עשירות, והפכו לתופעה מצערת הגורמת לכאב רב ולריבים קשים בין בני המשפחה.
באופן כללי, גם לחברי הקהילה מומלץ לערוך צוואה, אם הם לא מעוניינים שההסדר בחוק הירושה יחול עליהם. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים, וגם במקרה בו למי מהם יש ילדים מקשר קודם. לכל סיטואציה מומלצת לערוך צוואה אחרת.
