המסע למרוקו

מרוקו.
מדינה שאיננה בראש רשימת התיירות של רבים מאתנו.
אבל אתם מכירים אותי, הולכת על האקזוטי, השונה והמסתורי. אז כן. מרוקו.
התחלנו את מסענו ברבאט בירת מרוקו, מקום מושבם של משרדי הממשלה, בית הפרלמנט, וארמון המלך המרשים ביופיו.
הקסבה הציורית של רבאט מעוררת השראה של כל אמן. בתיה המיוחדים צבועים בצבעים שונים ונמצאת על חוף האוקיאנוס האטלנטי על שפך הנהר. הטבע ואומנות משתלבים בה באופן עוצר נשימה!!
בקסבה היו חנויות צבעוניות ומלאות שפע טעמים וריחות.
בפינות הרחוב ישבו מוזיקאים וניגנו על כלים אותנטיים.
בדרכנו לאיסווירה קנינו מצרכים מדוכנים בדרך ועשינו פיקניק על שפת האוקיאנוס.
המשכנו במסענו לאיסווירה (מוגדור) – העיר המצוירת הנחשבת ליפה בערי החוף הפורטוגזיות לחוף האוקיאנוס האטלנטי.
סיירנו בסימטאות המדינה (העיר העתיקה) על שלל בתי המלאכה לייצור אמנות וגם בשווקי העיר.
איסווירה ידועה בזכות הדגה המפוארת שלה אותם טעמנו באחת ממסעדות הדגים הטובה בעיר.
ביקרנו במצודה הימית משם נשקפה תצפית מרהיבה על האוקיאנוס.
בערב השתתפנו בפסטיבל האנדלוסי שנערך בעיר פעם בשנה ובו ראינו הופעה של הזמרת ריימונד אבוקסיס ועוד אמנים מכל העולם.
המשכנו לכיוון מרקש – העיר האדומה, הפנינה של הרי האטלס.
במרקש ביקרנו בארמון הבהייה שנבנה על ידי הסולטן.
לאחר מכן נכנסנו למלאח (הרובע היהודי) וביקרנו בבית הכנסת הגדול ובשוק שמסביב למלאח.
השוק מלא בחנויות שמוכרות בדים, תכשיטים, תבלינים.
הריחות והצבעים והשמחה של האנשים משכרים.
מובן שקנינו תבלינים וגם תערובת של "בכור" שלפי האמונה המקומית היא מיועדת לגירוש רוחות רעות מבתים והגנה על יושבי הבית.
לעת ערב הלכנו לסדנת בישול שבה למדנו להכין אוכל מרוקאי אותנטי שבסיומו טעמנו ממעשה ידינו. אם אני כותבת את הטור הזה, אז סימן שאני עדיין בחיים מהחוויה הקולינרית……
למחרת היום, (ללא כאבי בטן…) נסענו לעמק האוריקה הממוקם בערי האטלס הגבוה. עברנו דרך ארץ המפלים ופסגות ההרים המושלגים עד לכפרים ברברים בהרים. מרוקו היא ארץ מדהימה שיש בה כל צורת נוף שבעולם. לעמוד ולצפות ולצבוט את עצמך שכל היופי הזה סובב אותך!!
ביקרנו במפעל שמייצר שמן ארגן בעבודת יד. הם מייצרים קרמים, סבונים ועוד מהשמן.
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה על שפת הנהר
לקול פכפוך המים השוצפים.
בערב יצאנו לבלות במועדון סגור המיועד לתיירים ועשירי מרקש. היו שם הופעות חיות של זמרים ורקדניות בטן.
המשכנו במרקש לביקור בכיכר השוק הגדולה שנקראת "גמעה אלפנא", שבה מתקיימים בשעות היום והלילה הופעות של להטוטנים, מרקידי נחשים לקול צלילי חליל, פותחים בקלפים ומגידי עתידות. זה כמו להיות בתוך הסרט של אליבאבא. סוחר מקומי ממולח כמעט הצליח למכור לי כד קסום בעל שלושה משאלות. זה היה רגע מכונן, רגע החיבור למציאות…..
המשכנו משם לשוק הצמוד לכיכר שבו מוכרים תכשיטים ומוצרי עור.
משם נסענו למדבר למקום קסום שבו מארחים אנשים בבית מלון מיוחד שבנוי מאוהלים. מקום שבו ראינו את אחת השקיעות היפות בעולם.
בערב חזרנו לכיכר הססגונית שהתעוררה לחיים עם שלל דוכני אוכל ומוזיקה רב גונית.
למחרת המשכנו במסענו לכיוון מדבר סהרה לעיר הסרטים ווארזאזאת. האמריקאים גילו את מגוון האפשרויות של צילום סרטים במרוקו ובנו עיר סרטים שבה צילמו בין היתר את הסרטים "גלדיאטור", "בן חור", "המומיה", 1 ו-2 ועוד ..
לעת ערב הגענו לעיר ארפוד למלון המויחד ששוכן במדבר סהרה.
למחרת בבוקר השכמנו בשעה מוקדמת ונסענו לכיוון המדבר לראות את הזריחה שעולה במדבר לחולות "מרזוגה". זאת היתה אחת הזריחות היפות ביותר שראינו מעודנו. המראה המפעים שלה יישאר חקוק בראשי לעד.
למחרת נסענו ל"קלעה אלמגונה" (עמק הוורדים). משם דרך ערוץ הדאדס לעיירה טינהיר שם ראינו את סגנון החיים של הברברים.
משם המשכנו לקניון הגרניט לכפר טודרה מקום הולדתו של הזמר שלמה בר.
הקניון צר מאוד ולאורכו זורם נהר מוקף משני צדדיו בקירות של סלעים גבוהים.
מארפוד נסענו לכיוון איפראן עיר הקייט והנופש של מלך מרוקו המזכירה את אזור האלפים השווצריים. המעבר בין המדבר הגדול ביותר בעולם, ובזמן קצר להרים מושלגים הוא בלתי נתפס. רק להיות שם כדי להאמין!!
לעת ערב הגענו לעיר פאס שם ערכנו סיור לילי וראינו מנקודת תצפית גבוהה את העיר על שלל אורותיה ובתיה האקזוטיים.
למחרת בעזרת מדריך מקומי ביקרנו במפעל לייצור מוזאיקה ובו התנסיתי בקדרות. משהו שאמנית בנשמה כמוני רצתה לעשות המון זמן, והנה, משאלתי התגשמה בצורה מקורית ביותר במקום העתיק ביותר לאומנות היפהפייה הזו!!
משם המשכנו לרובע היהודי וביקרנו בבית הכנסת "אבן דנאן".
סיירנו בשוק של פאס ונכנסנו למפעל העורות שמפורסם בריחו הרע מהבורות בהם טובלים את העורות לפני הכנה של מוצרי עור. הריח הרע נובע מלשלשת הציפורים המשמשת לריכוך והפרדת שאריות מהעור.
למחרת בבוקר נסענו למקנס לכיכר העיר ונכנסנו לשוק הצבעוני שמחולק לפי סוגי מאכלים.
משם המשכנו לעיר הציורית "שפשאואן" – "הפנינה הכחולה"
וסיירנו בסימטאותיה הצבעוניות.
לעת ערב הגענו ל"טאנגיר" למלוננו.
למחרת סיירנו בעיר בשלוש הכיכרות המרכזיים ובנקודת תצפית על הים התיכון וכן במערתו של הרקולס הדומה למערות בראש הנקרה.
לעת ערב הגענו לרבאט, אכלנו ארוחת ערב על אוניה שעוגנת בנמל בקושי מעכלים שטיולנו תם.
חזרנו מוקסמים ממרוקו. לא ציפינו לארץ כזאת על שלל נופיה, צבעיה, האקלים השונה בכל אזור ואזור והאנשים החמים והשמחים בחלקם שהשאירו בנו את החותם והחשק לחזור שנית לביקור במרוקו.