רכבת הרים אינו רק ביטוי פיזי אלא גם מטאפורי כדי לתאר את העליות והירידות שבחיים שכן רכבת הרים עולה במעלה ההר וגם יורדת ממנו.
הדימוי של רכבת ההרים כמתאר בנאמנות את קשת ההתרחשויות בחיים כאוסף של התרחשויות נעימות ובלתי נעימות, כאוסף של הצלחות וכשלונות, כאוסף של רגעים נעימים ובלתי נעימים משקף נכוחה בעיני את מהות החיים האמיתית ומעלה מעל פני השטח את השאלה המרכזית:
האם אנו פה על פני האדמה הזאת כדי לשרוד?
או אולי אנחנו נמצאים פה על הפלנטה הזאת כדי לחיות.
בעיני הבלבול בין לשרוד ובין לחיות הוא ענק ואולי דווקא הדימוי של רכבת ההרים יכול לסייע לכולנו לעשות סדר.
ההישרדות היא תגובה כאשר האדם חש מאויים מסיבה כלשהי. הוא מגיב כמו כל בעל חיים מצוי
שכן בעולם בעלי החיים ההישרדות היא דרך ההתקיימות הבלעדית לבעל החיים אין אופציית בחירה
לבני האדם לעומת זאת ניתנת יכולת הבחירה:
היצור האנושי יכול להיות בהישרדות ולפעול כל הזמן תחת תחושת איום.
אולם הוא גם יכול לבחור אחרת במידה ויבחר להרכיב משקפיים שונות משקפיים אחרות.
במשקפיים החדשות אין תיוגים של טוב ורע.
אין תיוגים של שלילי וחיובי,
אין תיוגים של נכון ולא נכון,
אלא כל מה שקורה לנו בחיים הוא חוויה אחת גדולה
לעיתים נעימה לעיתים לא.
כל מה שקורה לנו בחיים הוא פשוט קורה,
לא כהויה שלילת ולא כהויה חיובית,
אלא פשוט כהויה, כחוייה מני רבות במסלול חיים
מי שמוכן לאפשר לעצמו לחוות את אשר הוא חווה מבלי לשפוט את החוויה כחיובית או שלילית
מי שמוכן להתנסות ברכבת ההרים של החיים ולאפשר לעצמו להרגיש כשהוא למטה בדיוק כמו שהוא מרגיש כשהוא למעלה פעם זה רגש נעים ופעם זה רגש לא נעים
מי שמוכן לא לברוח מלחוות את כל קשת הרגשות אלא מוכן להתנסות בהן הוא אדם חי באמת!
החיים הינם סך הכל אוסף החויות המחשבות הרגשות אשר אספנו במחזור ההתנסויות שלנו
ו"בחרתם בחיים"
כבר נאמר במקורות
בואו נאפשר לכל רכבת ההרים הרגשית החוויתית הזו את מלוא העוצמה וההוקרה
ובכך נוכל לאמר לעצמנו על משקל משפטו המפורסם של הפילוסוף הצרפתי רנה דקרט
אני חושב משמע אני קיים"
"אני מאפשר לעצמי לחוות ולהרגיש את כל קשת הרגשות
משמע אני חי וקיים"
