רובנו משתתפים במרוץ הגדול של החיים. צריך להספיק, להשיג הישגים, תעודה, עבודה בקיצור להספיק מה שיותר. צריך וצריך.
האם זו המהות שבשבילה הגענו לכאן? האם המרוץ הזה יעשה אותנו מאושרים?
אפילו ההנאות שלנו הן מהירות, להספיק, לראות לטייל. הכל כמות לא איכות.
התחושה הזו שמישהו רודף אחרינו ומתחרה בנו, אני חייב להשיג את המתחרה שלי, זה מעייף. הראש מלא במחשבות, הגוף נחלש מבקש הפוגה, מייצר מחלות כדי לנוח קצת. כאילו אומר די תן לנוח קצת. הגוף נותן לנו סימנים, האם אנו מקשיבים לו?
אז לא פלא שהגוף שלנו מדבר. לפעמים צועק. הרגליים עמוסות הגב כואב הראש מתפוצץ.
אין זמן ליהנות מההישגים.
באנו לעולם ללמוד, להשתפר, להנות ובעיקר לאהוב את עצמנו ואת האחרים. איך נקלענו למרוץ הזה.
אז בואו נעשה הפוגה קלה מהמרוץ הזה, נהנה מהדברים הקטנים, נהנה מהמשפחה, מהבריאות שנותנת לנו חופש לעשות מה שאנו רוצים. נפרוש מהמרוץ הזה. בואו נרוץ מרתון ולא ריצות למרחקים קצרים. נבנה את הריצה המטורפת הזו. נהנה מהשקט מהרוח שמלטפת לנו את הפנים, נהיה בשקט שלנו ונקרין אותו לאחרים.
אני יודעת איך לשנות את הגישה הזו. אשמח להעביר את הידע הזה.
רק בריאות והנאה מהחיים הבריאים והטובים.
