מאת: קטי פישר – פיית הסיפורים – סופרת, מנחת סדנאות לכתיבה יוצרת, עורכת ספרותית
ימים קשים מתרגשים עלינו.
יותר ממחצית תושבי המדינה נמצאים תחת מטר טילים, ולצערנו יש גם נפגעים. ואם לא די בכך, בלא מעט ערים מעורבות של יהודים וערבים האנרכיה גובה מחירים כבדים.
ומה עם הילדים הרכים ובני הנוער הצעירים?
קטונתי מלהיות אחת מאנשי המקצוע הרבים בתחום הפסיכולוגיה שנרתמו בימים אלה לעזור ולתת עצות להורים כיצד לתווך לאותם הילדים את המאורעות במטרה למזער נזקים נפשיים (אם זה בכלל אפשרי).
ובכל זאת, מתחום העיסוק שלי ומתוך עולם הסיפורים, אם יורשה לי להציע לאותם הורים, שבימים אלה נמצאים בבית עם הילדים, לנתק אותם עד כמה שאפשר מהמסכים ומהחשיפה למאורעות החיצוניים ולנצל את הזמן לקרוא להם ואִתם סיפורים. להקריא לילדים הקטנים ספרי ילדים, ולגדולים יותר ולבני הנוער הצעירים אפשר להציע לקרוא ביחד סיפורים ולדון עליהם – היכן אלה פוגשים אותם. לסיפורים יש ממד מרפא וכדאי לנסות זאת. בנוסף, ניתן לשלב, ואף רצוי, כתיבה, כלומר להציע לילדים לכתוב את מה שהם מרגישים. אפשר בצורת שיר, או בכל צורה פרוזאית אחרת. ניתן גם ליצור סיפור משותף, ילדים והורים. אחד מתחיל משפט או שניים והשני ממשיך וכך הלאה. הסיפור המשותף יוצר אווירה קלילה ומשחקית, בד בבד עם הצד המרפא של הביטוי העצמי.
