כשמדברים על דחיינות רוב האנשים רגילים לקשר התנהגות זו להתחייבויות, לפעילויות ולפרויקטים גדולים וברורים…
אבל לא תמיד הדחיינות מופיעה כך…
דחיינות היא התנהגות ערמומית מאוד. היא מסתתרת בתוך רשימת המשימות שלך והיא אוהבת להתחפש לשינוי קל ביומן.
זו דחיינות שקטה, כמעט אילמת, לא מבחינים בה. היא מרגילה אותך לעבודה גרועה ולהישגים ירודים.
כך הגדיר אותה לקוח שלי:
"אני מוצא מקלט במשימה פשוטה והיא התירוץ שלי לדחות משימה אחרת, בעלת ערך גבוה, אותה אני מתנגד לבצע. ובזמן הזה, אני משתיק את המצפון שלי. אני לא מרגיש אשם ולא רואה שום נזק, כי בעצם אני כן עושה משהו!
סימני הדחיינות השקטה:
1. מפסיקים לעשות את העבודה שצריכים לעשות.
2. מוצאים מקלט במשימה קטנה כדי להגיד: "אני עושה משהו! ".
3. מעכבים תוצאות רצויות כי מתעסקים במשהו חסר ערך. בעיקרון, לא מתקדמים או מתקדמים פחות.
4. מבצעים משימות קטנות דווקא ברגעים של אפקטיביות גבוהה.
למה אני קוראת לה דחיינות "שקטה"? מכיוון שהיא אינה מסמנת אותך כעצלן. היא לא משאירה אותך תקוע במקום עם הפנים לקיר. היא גם לא מאשימה אותך בכך שאתה מבלה שעות בפייסבוק, או יושב שעות מול הטלוויזיה. מה פתאום! אם היית עושה את זה, היית שם לב. ובוודאי היית אומר: "אני סובל מדחיינות!"
חשוב שתסתכל על עצמך בפעולה ותבין באמת שני דברים:
- איך אתה עובד
- ואיך אתה מחליט במה להתמקד.
וכאן, לדחיינות השקטה יש הרבה מה לומר לך.
כי קל מאוד לדחות משימות ולהחליפן בקלות יותר. ואם לא תעצור לבדוק את ההחלטות שלך, יגיע יום ולא תבין איך שיקרת לעצמך והאמנת שלהיות עסוק = להיות אפקטיבי.