הרבה נכתב וסופר על הסתיו, תקופת השלכת, אי יציבות במזג האוויר אפרוריות, ימים קצרים…, יש הרואים בעונה הזו הקבלה למצבו הנפשי של האדם: עצירה, התכנסות, עצבות.
אני לא חושבת כך ולטובתנו ההתפתחות הטכנולוגית שמאפשרת לנו כל דבר בכל עונה.
שיר קצר לסתיו מלא סימבוליות להתנהלות האדם
שיר החילזון:
חיליק, חיליק
חילזון
הוא זוחל בלי חיפזון
הוא מוציא מחוש
ועוד מחוש
זהו כל החילזון.
כמו החילזון בטבע שיודע ומרגיש מתי להתכנס בתוך השבלול ומתי לצאת אל העולם והמרחב הפתוח, אף אנו חשוב שנדע שהתכנסות אינה היעלמות כי אם הזמן שלנו להתבוננות פנימה. לזהות אלו רגשות מנחות אותנו ומובילות אותנו, אלו מחשבות חוסמות ומה הן המעצימות והמקדמות. למעשה אנחנו מפתחים שיח עצמי פנימי. לאט, בלי חיפזון כמו החילזון אנו מוציאים מחוש אחד אל העולם. זהו למעשה החוש והתחושה שמובילים אותנו לבדוק, לבחון, מה אני רוצה, מה חשוב לי, תחושת מוכנות לפעולה… ועוד מחוש והוא זה שמסמל את ההבשלה לפריצת דרך להכיר ביכולות שלנו, בכישורים, לזהות את מקורות העוצמה. השלב הזה מאופיין בנטילת יוזמה לידינו, לומדים מהם המשאבים והעוגנים שלנו הפנימיים והחיצוניים. יש את ההכרה שההצלחה לא מתרחשת מעצמה, כי אם נדרשת תכנית פעולה והירתמות מוחלטת למשימה ולמטרה שהגדרנו לעצמנו.
בהצלחה
