במשעול אביה

עמית דרבקין חן, מורה לחינוך מיוחד, כתבה ספר שחושף את הסודות הכמוסים של גיבורי התנ"ך ומציג אותם באור שמעולם לא נראה. "המטרה שלי הייתה לכתוב ספר מעניין, מאתגר, מסקרן וחווייתי", אומרת עמית שכתבה את הספר לזכרו של אביה יהושע ז"ל, שנהג לקרוא לה את סיפורי התנ"ך מאז שהייתה קטנה

מאת זהר נוי

גם אם אתם לא דתיים ואפילו לא מאמינים בהשגחה עליונה אתם לא תרצו להחמיץ את הספר "במשעול התנ"ך", שכתבה עמית דרבקין חן. המחברת עשתה בספר זה ניסיון שאין לו תקדים – חד פעמי, לפענח את המחשבות הכמוסות של דמויות המקרא הכי מרתקות עליהן מספר התנ"ך: בת יפתח, יהושע, רות המואבייה ורחל אימנו. אם אתם חושבים שאתם מכירים את הדמויות האלה חכו שתראו את הזווית החדשה והמרעננת שממנה מתבוננת עמית על גיבוריה.

"את אהבתי לסיפורי התנ"ך אני חבה לאבי שנהג לקרוא לי את הסיפורים וללמד אותי על הדמויות. אבא שלי עשה הכול כדי שאחיי ואני נלמד ונשכיל. אני חושבת שאם הוא היה בחיים הוא היה מאוד גאה בי על הספר", אומרת עמית.

"הספר, שיצא בהוצאת ספרי ניב, הוא למעשה אסופת שירים בעיקר של קולן של הנשים שלא נשמע בדרך כלל בתנ"ך. הספר שמזמין כל קורא לשיח ציבורי בהקשר לדילמות שהדמויות המקראיות נאלצות להתמודד עמן".

עמית דרבקין חן (52), אם לשלושה, תושבת נהריה, מורה לחינוך מיוחד במקצועה ובעלת תואר שני במקרא, פוסעת בין שבילי התנ"ך. בנתיבי מסעה היא מתכתבת באמצעות שיריה עם ספר התנ"ך ועם הפרשנות היהודית לדורותיה.

את הספר מקדישה עמית לאביה יהושע ז"ל, שלדבריה נתן לה את האומץ להוציאו לאור.

איזה אדם היה אביך?

"אבי היה אדם מיוחד, שאהב ללמוד ורדף שלום. כשהייתי בת ארבע נוספו למשפחתנו בעלת החמש נפשות דאז (בשלב יותר מאוחר נולד אח נוסף), שלושה ילדים – ילדי אחות אימי. הוריהם נרצחו על ידי מחבלים סמוך למושב זרעית. כך שבבת אחת לכל אחד מאתנו נוסף אח תאום. אבי אימץ את שלושתם וגידל אותם כילדיו שלו, הוא העניק לכולם חום, אהבה ואת השאיפה לרכוש השכלה. הוא הקדיש את חייו למעננו והיה מוכן לעשות הכול למען החינוך שלנו".

איך הוא השפיע על אהבת התנ"ך שבך?

"הוא היה דמות משמעותית מאוד בשבילי והשפיע על אהבת התנ"ך שבי, הוא תיווך לי את עולם התנ"ך בדרך שהצלחתי להבין כילדה. אני זוכרת שיום אחד לקחתי ספר תנ"ך ולמרות שלא כל כך הבנתי את המילים המוזרות, התאהבתי ממבט ראשון. כשאבא חזר מהעבודה רצתי אליו וביקשתי שיפרש לי את הפסוקים. הצפתי אותו בהמון שאלות, ומאז אהבת התנ"ך הייתה חיבור נוסף בין שנינו. לזכותו של אבא ייאמר שלמרות טרדות הפרנסה ולמרות הקשיים היומיומיים בגידול שבעה ילדים, הוא תמיד מצא זמן בשבילי. הוא קנה לי כל ספר פרשנות שאי פעם ביקשתי או חלמתי עליו. יום אחד הגעתי הביתה וחיכתה לי הפתעה מדהימה: הוא רכש בשבילי את כל כרכי התלמוד הבבלי".

לאחר שנות עבודה רבות בערה בה התשוקה להגשים את חלום הילדות שלה ולהקדיש את לימודי התואר השני למקרא. "החזרה אל מחוזות ילדותי, אל הקריאה בדפי התנ"ך, מילאה אותי שמחה, חדווה ויצירתיות", היא אומרת. "רציתי ללמד תנ"ך בצורה מעניינת, מאתגרת, מסקרנת וחווייתית. בניתי את שיעוריי על בסיס הוראה בין-תחומית כדי שהתלמידים יְפתחו דיאלוג עם טקסט המקרא על ידי התכתבות עם תחומי דעת, כגון ניתוח מדרש תמונה, ניתוח שיר והמחזה".

עמית לא הסתפקה בהנחלת הידע לתלמידיה ובנתה אתר ("התנ"ך שלי"-https://amitdrabkin.com/) שמטרתו לשתף מורים למקרא, בכל מסגרות הלימוד, בחומרי למידה והעשרה על פי תכנית הלימודים החדשה במקרא.

"כל התכניות שלי התבססו על לימודי תנ"ך בחינוך הרגיל. כמובן שרצוני ללמד תנ"ך בחינוך המיוחד הוביל אותי לבצע התאמות נדרשות לאוכלוסייה המיוחדת".

איך הגעת מהפרויקט המדהים הזה לכתיבת הספר?

"המסע שלי להנגיש את ספר התנ"ך לתלמידים באופן כללי ולאוכלוסיית החינוך המיוחד בפרט, הובילה אותי להתכתב עם הפרשנות היהודית לדורותיה דרך כתיבת אסופת שירים. הרעיון הראשון שלי היה ללמד את חלקם בכיתה או מקסימום להוציא חוברת שירים ולתת אותה לעמיתיי המורים ברחבי העיר, אבל היות שחיפשתי שנים ארוכות דרך להנציח את שמו של אבי, עלה בי הרעיון לעשות זאת באמצעות ספר, ומאז החל מסעי להוצאת הספר המוקדש לזכרו, אלמלא הרצון להנציחו אני חושבת שלא היה לי את האומץ".

נראה לך שהספר הזה יכול לדבר לדור הצעיר? זה נשמע לא סביר שילדי האיפון והריטלין יכולים להתחבר לספר בכלל, ועוד לספר בשפה גבוהה ובעל עולם מושגים עתיק.

"אני לא בטוחה שאני מסכימה עם ההנחה הגורפת שבשאלה הזאת. ברשותך אני אדייק אותה כי ערכתי מחקר שלם ברלוונטיות של התנ"ך לחיינו בדגש על החינוך המיוחד שממנו אני מגיעה. יכול להיות שהכוונה בשאלה שלך שייתכן שהתנ"ך איבד את מקומו בבתי הספר הממלכתיים. זה גם לא בטוח כי אנחנו רואים עדיין נערים ונערות בבתי הספר הממלכתיים שמגיעים להישגים יפים בתנ"ך, אבל בגדול זה נכון. בוודאי שזה נכון לקבוע שהנוער פחות צורך ספרים כתובים, אבל, וזה אבל גדול – ברגע שמגישים לו מוצר שמוגש בשפה מעניינת, קולחת, מודרנית ולא מייגעת, הוא בהחלט מתחבר. אני רוצה להאמין שאני יודעת לתווך את החומר בתנ"ך לנוער של היום ולגרום להם להבין שלמרות שהספר נכתב לפני אלפי שנים, התכנים, הרעיונות והדילמות שבו עדיין רלוונטיים ואקטואליים לימינו".

למי מיועד הספר ומה בעצם הייחודיות שלו?

"הספר מיועד לכל מי שסקרן לגבי התנ"ך והייחודיות שלו שהיא נקודת המבט הנשית שבו. אני משמיעה את קולן של הנשים בתנ"ך והופכת אותן מדמויות מרוחקות לנגישות. דמויות בשר ודם, בעלות יתרונות וחסרונות, עם בעיות שמטרידות את כולנו: פרנסה, יריבות, קנאה, עקרות. אני מאמינה שיש לספר הזה כוח לעניין אנשים שהתרחקו מסיפורי תנ"ך לאורך השנים. זהו בעצם האתגר הגדול שלי ואם אחזיר ולו תלמיד אחד לאהוב את הספר הנצחי הזה ולראות את גדולתו – זה יהיה ניצחון משמעותי בעבורי".

למה בעצם כתבת את הספר כאסופה של שירים ולא כפרוזה?

"אני חושבת שהפורמט של שירים התחבר לי יותר טוב לרעיונות שרציתי להעביר. יכול להיות שהספר הבא ייכתב בצורה שונה".

אילו תגובות קיבלת על הספר?

"תגובות נפלאות שמאוד חיממו את לבי. אני חייבת לומר שהפידבקים של הקהל חשובים לי מאוד. הדיאלוג הזה מפרה אותי. אני זוכרת שפרסמתי בפייסבוק שיר על אמנון ותמר. זה היה בהקשר של מעשי אונס שעלו לכותרות בתקופה האחרונה. כזכור אמנון אנס את אחותו תמר אחרי שסירבה לשכב איתו. אני התייחסתי לכך מנקודת המבט של תמר, ואני זוכרת שנדהמתי מכמות התגובות שקיבלתי בפייסבוק. זה חידד לי כמה דברים עליהם חשבתי על החיבור בין התנ"ך לימינו, למה הספר הזה יהיה לעולם רלוונטי כי הוא עוסק בשאלות מוסריות שמטרידות את בני האדם".

אז יש סיכוי שנזכה לספר נוסף שלך?

"יכול להיות. יש לי עוד הרבה רעיונות. את הספר הזה היה לי חשוב מאוד להוציא לאור כדי להעביר מסרים חשובים לדור הצעיר וגם כדי להנציח את אבי. אני מניחה שאם אמצא גורם מוטיבציה נוסף להוצאת ספר אז יהיה ספר שני ואולי גם שלישי".