מאהבה חובקת עולם המשולה למים שזורמים להם באפיקו של נהר רחב ידיים בשפע אינסופי של אהבה…
ומנגד, כל ה"אין"….
חוויתי אובדן קשה המשול לאבן שתקועה לה באפיקו של מים שעומדים להם מנגד,,,
בחרתי כאן לשתף אתכם במשהו שכתבתי מתוך חוויה אישית…
8 .6 .17 שעה 3:30 לפנות בוקר
חושך אוי החושך הנורא והאיום הזה שהאפיל עליי. גם כשהיה בחוץ אור יום והשמש במלוא תפארתה האירה לה. לי היה אפל קר וקשה מנשוא.
הפרידה , האובדן הנורא כיסה אותי כשמיכה אפלה שחורה וכבדה מנשוא
ומאחוריי אותו חושך הבליח האור, כן, האור.
גם מהקשה ביותר מבליח האור.
זו מתנתי לזולתי לכל אדם מולי באשר הוא שנמצא אי שם באפלה הנוראה הזו.
אני מושיט את ידיי וליבי הכן ומלווה אותך אל האור מבעד החשיכה.
כי יש אור ויש חיים ואפילו שם נחבאת לה המתנה… כן המתנה שהיא שלך .מחכה לך
מבעד הכאב והצער…
אז מכאן יקירים אני בחרתי להיות ב"זרימה" עם מציאות חיי… כנהר של מים הזורמים שלהם ברטטי אהבה אינסופית לכם ולמענכם…
