פעם יצא לכם לנסות להתיר שרשרת שהסתבכה בפלונטר של קשרים סבוכים ..שככל שאתם מנסים, הם הולכים ומסתבכים יותר ויותר?
ככה בדיוק הרגשתי לפני שנים מועטות. ככה מרגיש כל אדם שנמצא בתקיעות בחייו והוא מנסה לשרוד עם הראש מעל למים. רק שהתקיעות חוזרת על עצמה שוב ושוב ומסתבכת יותר ויותר.
אז נעים להכיר, אני נעמית רומנו – נגיל, בת 53, נשואה באושר לעמוס ואמא לאלמוג – 27. דקל-23. ופלג – 19. בת לאמא ניצולת שואה ואבא יליד הארץ.
וזה הסיפור שלי:
קיבלתי מתנות רבות בחיי. מיוחדות וייחודיות. לא תמיד קלות. אבל תמיד מתנות.
המתנות הכי משמעותיות שקיבלתי בחיי הם שלושת הבנים שלי. כל ילד תרם את ייחודיותו למי שאני כיום, אבל את השיעור לחיים שהיה הכי משמעותי, היה באמצעות בני הבכור אלמוג.
אתם מבינים, כשהייתי ילדה החיים נראו פשוטים כל כך, זורמים. לא העמקתי יותר מידי וחייתי ילדות ונערות מאושרת ופשוטה וחשבתי שכך החיים ממשיכים, פשוטים ולא מסובכים.
עד שאני מוצאת את עצמי, "ילדה" בת 27 עם תינוק מתוק בשם אלמוג שמגיל צעיר היו לו התמודדויות רבות, התקשה על כל צעד ושעל. לאורך כל שנות בית הספר היסודי היה צריך עזרה בכל בלי סוף. עברתי אתו את כל הטיפולים והמטפלים הרגילים וכל זאת ללא הועיל.
ידעתי באינטואיציה האימהית שלי שחייבת להיות דרך לעזור לאלמוג שהיה ילד מחונן עם יכולת דמיון מפותחת . בעל כישרון מיוחד למילה הכתובה ובגאונות בכל מה שקשור למחשוב. ולא ידעתי איך לעזור !! בשנים האלו חוויתי המון כעס, תסכול, הלקאה עצמית, בכי, וחוסר הבנה "למה אני? למה זה קרה לי?" ומה בכל זאת אני יכולה לעשות כדי לעזור לו, על אף כל חוסר ההצלחה בטיפול בו.
אלו היו שנים של הישרדות. מצב קשה שהיו לו השלכות על כל בני המשפחה. ניסיתי רק להשאיר את הראש מעל המים תוך כדי מאבק איתנים לפרוץ את מעגל התקיעות הזו של אלמוג ושל כולנו. היכולת הבסיסית להתמודד עם הכול קיבלתי מהורי, שכל אחד מהם מהווה עבורי אבן דרך לאורך כל חיי, ויצירת קרקע חזקה ובטוחה לאני שלי. כמובן חשוב לציין כי מי שעמד לצידי ותמך בי למרות כל הכאוס היה בעלי, עמוס. עמוס בשבילי הוא הצד החזק והתומך, ולמרות כל השוני בנינו, בדרכי ההתמודדות שלנו, הוא היווה הקרקע היציבה שעליה הצלחתי להתחיל לרוץ את ריצת ה"מרתון" של חיי…
יצאתי ללימודי עבודה סוציאלית. תואר ראשון. תואר שני. פסיכותרפיה. כשבראש מעייני שתי מטרות:
• להתקדם מקצועית כדי שאהיה המטפלת הכי טובה שאני יכולה להיות עבור מטופלי.
• לנסות להחזיק מעמד עם מצב לא פשוט בבית ולנסות ללמוד איך לטפל בעצמי, באלמוג וגם להיות אמא טובה לשני ילדי האחרים, ולאזן את החיים הכי טוב שאפשר.
שנים על גבי שנים ניסיתי, נאבקתי, נפלתי, ועם כל נפילה של אלמוג, קמתי חזרה להתמודדות חדשה בזירה. בנחישות ובעיקשות שנבעה מהידיעה שאלמוג הוא המתנה שלי ושיש דרך לצאת מהפלונטר הזה. ואת הדרך הזו אני אמצא ויהי מה!!!
אני לא אשכח שבבר מצוה של אלמוג אחרי שברכתי אותו בברכה המסורתית של אמא לבנה, אמרתי לו עם דמעות בעיניים:
"תודה אלמוג, שבחרת בי להיות אמא שלך!!!"
ואז עוד לא הבנתי עד הסוף את המשמעות של המילים הללו.
ואז הגיע הרגע.
הרגע שעושה Shift אדיר לכל החיים שידעתי עד עכשיו.
יש אנשים שהרגע הזה זה אירוע מסוים, משנה חיים.
יש כאלה שזה פגישה עם אדם מסוים.
ואצלי זה היה משפט.
משפט אחד ויחיד שהטיח בי הילד הבכור שלי, אלמוג. משפט שלא אשכח אותו לעולם.
זה קרה לפני 4 שנים. ישבנו בגינה וניסיתי לייעץ לו בקשר לבעיה לימודית מסוימת שלו. ואני אומרת לו: "אלמוג, אולי תעשה כך, או אולי תעשה כך….ואם זה לא עובד אז תעשה אחרת או אחרת….."
והוא הסתכל בי עם כאב עצום בעיניים ואמר לי: "אמא, די!! מספיק עם כל המילים!! תפסיקי עם כל הדיבורים האלו!! די!!"
והוא קם והלך משם. עוזב אותי לבד.
ואני ישבתי שם המומה. מסומרת למקומי וקולטת תובנת אמת אדירה:
אלמוג, שהוא אמן המילים והכתיבה, אומר לי: "אמא, תפסיקי לתקשר איתי עם מילים!!"
אז איך לתקשר איתו? צורת התקשורת הכי חזקה בינינו, בני האדם, היא עם מילים ודיבור!!!
באותו רגע הבנתי שחייבת להיות עוד דרך לתקשר. דרך הרוח. הנשמה. הנפש.
עם אלמוג הכוח של המילים כבר נגמר, הסתיים. הריאליות פסקה מלפעול. ומתוך התובנה הזו,
התחלתי לחקור את הנושא וגיליתי עולם רחב ועמוק מני ים. עולם שאינו מתעסק בפרטים ובסימפטומים אלא מגיע ישר למקור. העולם האנרגטי, הרוחני.
השואל את שאלת השאלות:
למה?
לשם מה?
למה אנחנו כאן ביקום הזה?
לשם מה אנחנו מתמודדים עם משבר – ?x
למה אנחנו תקועים בבעיה -? Y
ממה הסבל שלנו נובע?
למה יש לנו את תקרת הזכוכית המסוימת הזו? ולמה איננו מסוגלים לפרוץ אותה?
ובעיקר: למה היקום שלח לנו את ההתמודדויות הללו.
ומה המשמעות של כל זה עבורנו.
ולמה אני?????
איך אני כאמא וכאדם יכולה לצמוח ולהשתנות ולגדול מההתמודדות הזו?
ובעיקר איזה ערך אוכל לתת לעולם, איך אוכל לעזור לאנשים דרך הקושי שלי? במקום להתפלש בג'יפה של רחמים עצמיים וקורבנות?
איך אני יוצרת עוצמה וכוח מהמקום הזה, לי ולאחרים?
את כל התשובות לשאלות הללו ועוד, קיבלתי דרך תורות רוחניות שלמדתי.
למדתי להתחבר ללב שלי ולאני הגבוה שלי. מקור החכמה והעוצמה הגבוהה שלי, שמשם מגיעים אלי כל התשובות לכל שאלה שאשאל.
נכון שיש שאלות שנותרות ללא מענה, וזה בסדר.
אני יודעת שהתשובות תבואנה. כשאהיה בשלה לכך.
ברגע שנעשה החיבור הזה – זה הרגע שמצאת את העורק הראשי של הפלונטר שלך. ועכשיו אתה יכול להתחיל למפות ולצאת מהלופ ההרסני של התקיעות!!!
והאני הגבוה הזה קיים בכל אחד ואחת. מחכה לנו בשקט, בסבלנות ובהמון אהבה. שנכיר בקיומו ונתחיל לתקשר אתו.
למפות.
לנתב.
ולקבל תשובות.
ברגע שהייתי מוכנה, בשלה לתשובה ולתובנה, היא באה. וזה אחד הדברים הנפלאים לראות איך ובאיזו צורה היא באה.
בשלב הזה אני כבר במצב ובמקום מחובר, קולטת, שמה לב לפרטים. שומעת דברים. העולם כולו מקבל צבעוניות חדשה ומימד חדש.
תשובה יכולה לבוא ממשפט בספר שהרמתי באקראי בחנות הספרים כשחיכיתי למישהו, מהתבוננות בתמונה מן הטבע, מצורה של עלה, מהתנהגות של בעל חיים.
או..ממשפט אקראי של ילד.
משיר שמתנגן לו עכשיו ברדיו.
מסטיקר שמישהו שלח לי בווטסאפ או ממשפט מפוסט בפייסבוק. זה בא פתאום.
כמו מתנה שעטופה באהבה בצלופן מרשרש עם סרט קשור מלמעלה. הישר ממקום עליון ממוען ישירות אלי. בלי שום טעות בכתובת.
ואז נפתחת לי דלת. ואני כמו ילדה קטנה וסקרנית מציצה דרכה ונכנסת פנימה ומגלה עולם חדש. מציאות חדשה. מסלול חדש ודרך שבחיים לא חשבתי שאמצא את עצמי במקום הזה. ואני סומכת על היקום. על האני הגבוה שלי שיודע טוב ממני להיכן להוביל אותי. ואני צועדת בדרך החדשה הזו.
אלמוג הוא המלאך שלי, השליח שלי להפוך אותי למי שאני. הייתי האדם הכי מעשי והכי ריאלי שאפשר לדמיין. שטחית, לא מבינה או מאמינה והרבה פחות עמוקה ומחוברת.
"תודה אלמוג, שבחרת בי להיות אמא שלך" הייתה הקריאה האמתית מתוך הנשמה שלי להודות על קושי וסבל ולהבין שהוא מתנה שערכה לא יסולא בפז!!
במקום החדש הזה הבנתי שכל מה "שקורה" לי, נוצר עבורי! הפסקתי להיאבק עם החיים ובמקום להילחם, קיבלתי וחיבקתי כל מצב שבא אלי.
דבר ראשון אני שואלת את עצמי: "למה הסבל הזה נועד? מה הוא מנסה ללמד אותי? איך אני יכולה לצמוח ממנו?"
התחלתי להשלים עם כל מה שקורה בחיי. להיות מאושרת עם הכל בהשלמה שבאה מעמקי ליבי. בהבנה עמוקה שהכל לטובתי, והכל מדויק. התחלתי לחוות את היופי של הרגע הזה. של הפרטים הקטנים בחיי גם אם מסביב הכל היה כאוס.
כי המציאות כבר לא מטלטלת ומערערת כל כך, כי היא הרי לטובתי אז אני חיה!! מתמודדת!! חושבת ופועלת!!
ובזכות כל המסע הזה, אני מצליחה להיות אדם טוב יותר, עם משמעות עמוקה יותר לחיים, אמא טובה יותר, בת זוג טובה יותר, וגם מטפלת טובה יותר היכולה להעניק משמעות גם לאחרים.
כן, אני עדיין עלולה ליפול. לקרשים אפילו… אבל אני קמה ממקום של כוח. של חיפוש תשובות. ושל ידיעה אמיתית שהכל לטובה. והנפילה הזו תהפוך לעוצמה ולצמיחה גדולה.
ונכון, שההתמודדויות אינן מפסיקות לעולם. אינן נגמרות אף פעם. רק שעכשיו אני כבר לא רבה עם החיים. לא שורדת ונאבקת בהם. אני כבר לא קורבן. אני מחבקת את הקושי אלי, לומדת ונהנית מהצמיחה שלי דרכו.
וגם אם אני לא מקבלת את מה שאני רוצה. והתכניות שלי לא מתממשות. אני לא לוקחת את הכישלון בצורה אישית. לא מתייחסת אליו כעונש או כפשלה אישית. אני רואה אותו ממקום גבוה יותר. ממקום של כוח וגדולה – היקום החליט שהדבר הזה אינו נכון וטוב עבורי כרגע. זו לא הדלת שלי. אמשיך לחפש את הדלת שכן תיפתח לי. בקלות, בנועם ובאהבה.
עם המבט החדש והמעצים הזה על החיים נהיה לי דחף עצום לעזור לכל מי שרוצה לצאת מהפלונטר האישי שלו. מהסבל והכאב בחייו.
ולכן המשכתי ללמוד לקרוא שפה אנרגטית של כל אדם. שזו שפה אחרת, גבוהה יותר. ויודעת הרבה יותר משפת המילים. וכמצוותו של אלמוג, למדתי לתקשר מעבר למילים. לפענח שפת גוף, אינטונציה, ומצב רוח. ללמוד מהמקום שהמטופל לא יכול או נתקל בקושי עצום להביע במילים את מה שמתרחש בנפשו – "מקור הפלונטר.. והתקיעות שלו ! ולעזור לו למצוא את המסלול איך לצאת מזה.
כי אי אפשר לצאת לבד מהקופסה הנעולה הזו. המלאה במים וכבלים קושרים.
הודיני יש רק אחד. וגם לו יש מגבלות.
צריך מישהו עם יכולות לעזור לך לצאת, כשאת/ה מוכנים לצאת משם.
ולאחר 30 שנה כעובדת סוציאלית, ומטפלת במגוון רב של טיפולים רגשיים ואנרגטיים, החלטתי למסד את הכל תחת קורת גג אחד ולהקים מרכז טיפול.
מרכז "אינדיגו" נוסד בקיץ של 2017. הוא נוצר עבור כל הורה ומשפחה שרוצים לבחור בהורות אחרת.
אינדיגו הוא צבע נדיר של כחול סגול. בימי קדם הוא הופק במיומנות נדירה שעברה מאב לבן מדיו של דג מיוחד שעלה לחוף פעם בשבעים שנה. רק מלכים ורוזנים יכלו להרשות לעצמם בגדים שנצבעו בדיו הנדיר הזה.
אם אתם אנשים מהזן שרואה את הקשיים כמתנות נדירות. ובמיוחד אם המתנה הזו היא בדמות הילד שלכם ואתם רוצים ומוכנים לעבור מסע של אור ואושר אישיים דרכו. ולמנף אתכם ואותו לעתיד וליכולות ששום מסגרת לימודית כיום יכולה או מסוגלת לתת לכם-אז "מרכז אינדיגו" נוצר עבורכם.
שם אני מזהה את הפלונטר ברמה האנרגטית, ממפה אותו.
ומתחילה לטפל בשתי טכניקות טיפול עוצמתיות:
E.M.D.R. ובתרפיית המסע.
שתיהן עובדות על התמודדות וקשיים רגשיים עכשוויים. דרך הטיפול היא ע"י העלאה והתחברות לזיכרונות מוקדמים שמנתבים ותוקעים את חיינו כיום. והמטרה היא לשחרר את האמונות המגבילות והכובלות ו/או לטפל בפחדים ובחרדות הנוצרות עקב זיכרונות העבר.
אני בודקת את התקיעות ואת מה שהוא מעלה ומשחררת אותו.
כל טכניקה עובדת בדרך שונה. טכניקת ה EMDR יותר ריאלית, היא מתאימה למי שקשה לו להתחבר מיד לעולם הרוח והרגש. הטכניקה הזו משחררת זיכרונות מוקדמים הנתקעים "בלא מודע" שלנו.
טכניקת "המסע" עובדת על הקשר בין גוף לנפש.
בד בבד אני מטפלת גם באמצעות טיפולים אנרגטיים המשלימים, תומכים ועוזרים לחזק ולשחרר את קשייו, כדי שהמטופל יוכל להמשיך ולהתקדם בטיפולים הרגשיים, וכן שיוכל לבטא נכונה את כל מה שתוקע אותו. מבין הטכניקות הטיפוליות האנרגטיות, אני מטפלת בשלוש שיטות עיקריות, הנקראות – אקטיבציה ( life activation) שחרור רגשי מכבלים אנרגטיים, והאור האין סופי.
כולם טיפולים שעוזרים למטופל להתחבר לעצמו ולשחרר דברים התקועים מהילדות ומהשורשים שלו. אלו כלים משמעותיים לחיים עצמם, ללמוד להתחבר לאני הגבוה שלנו. להיות מחוברים לאנשים סביבנו ולתקשר בצורה שונה. לאהוב ולחבק את ההתמודדויות שלנו ולצמוח הם לגבהים ויכולות עצומים.
כעת אתם שואלים אותי אם אני יכולה להרגיש אתכם אנרגטית מרחוק.
אז התשובה שלי היא: כן!!
הנה, אני יודעת שכולכם מתפוצצים מסקרנות לדעת מה נהיה עם אלמוג שלי דרך המסע שלי.
Am I right or am I right???? ??
אז בואו ואספר לכם שאלמוג עבר יחד איתי מסע משלו.
והוא כבר הוציא לאור ספר ראשון מפרי עטו. ספר שנמכר בהצלחה דרך אמזון. הוא נקרא:
"Composer of the calm horizon,
Escape to a new world"
הספר מספר על בחור שלא מסתדר בעולם הזה והוא מוצא לו עולם מקביל שבו הוא יכול לחיות בשלום.
אלמוג מצא את הייעוד שלו, לעכשיו.
ואני את שלי, דרכו.
