מאת איילת יובל דרזנר [email protected]
לפני שתמשיכו לקרוא, אתם יכולים לצפות בסרטון בו ליאור לוכד נחש במשרד:
מתי מתחילה ומתי מסתיימת עונת הנחשים?
"חשוב לי להדגיש שמדובר בכל מחלקת הזוחלים שמתעוררת ולא רק בנחשים.
העונה מתחילה בתקופת האביב, בחודשים מרץ אפריל, כשהקרקע מתחילה להתחמם, קרני השמש יוצאות והנחשים בעלי דם קר, משתמשים בשמש כדי להניע את עצמם לחימום הגוף ולצאת מהמסתור.
עונת החיזור, בחודשים מאי יוני, זו העונה בה אפשר למצוא במקום אחד גם זוגות, שלשות ואפילו שישיות, תופעה שבשפה המקצועית נקראת "כדור רבייה". בתקופה זו הנקבה מפרישה הורמון בשם פרומון והזכרים מתקרבים אליה ומזדווגים. היא נכנסת להריון וכעבור חודש (הריון קצר…) מחפשת מקום להטיל את הביצים שיש לה ברחם. היא מטילה אותן בדרך כלל מתחת לאדמה או בין מסלעות עמוקות. לא תמצאו ביצים על
פני השטח, אלא אם מישהו בא והפך את הקרקע. אחרי שהנקבה מטילה את הביצים היא לא נשארת במקום – עניין
שמפתיע ואני נשאל עליו בכל סריקה. היא מטילה בערך בחודשים יולי או אוגוסט. הנחשים בוקעים לאחר חודש חודשיים, בחודשים ספטמבר – אוקטובר.
כשאנחנו רואים נחש בתקופת הבקיעה, באורך של 20-25 ס"מ בשטח, זה אומר שהוא בקע בימים האחרונים ומומלץ לבצע סריקה באתר המדובר ובגינות הסמוכות כיוון שיש חשש למצוא לא מעט נחשים.
להשכלה הכללית: הנחשים זעמן זיתני וזעמן שחור יטילו בין 5-8 ביצים ולעתים חלק מהביצים לא שורדות. נחש צפע מטיל בין 10-30 ביצים – יחי ההבדל !
שמות משפחות הנחשים בישראל: זעמניים, שלווניים, צפעונים, פתניים ושרפים.
העונה מסתיימת בחודשים אוקטובר נובמבר, כשהטמפרטורה יורדת ויש פחות תנאים להם הזוחלים זקוקים."
מה עושים במקרה של הכשה?
"יש יותר אל תעשה מאשר תעשה.
כל הכשה שונה מהקודמת כי לנחש יש שתי בלוטות ארס, לפעמים הן מלאות ולפעמים פחות, וזה תלוי כמה הוא הכיש לפני ההכחשה הנוכחית. ידוע שבתחילת העונה הנחש מסוכן מאוד מאחר שבלוטת הארס מלאה מהחודשים שבהן הוא אגר אותו – נובמבר ועד מרץ.
ההכשה גם שונה כי לדוגמה צפע פוגע במערכת העצבים ולעומתו שרף עין גדי פוגע במערכת הלב וכלי הדם וכל אדם יושפע באופן שונה.
אם קיבלנו חלילה הכשה, לא לרוץ ! הריצה מזרימה את הדם ובעצם מאיצה את הארס בגוף.
אם זה ביד, להצמיד את היד לגוף ולהתפנות כמה שיותר מהר לבית חולים.
פינוי עדיף בעזרת אמבולנס ולא לבד, כיוון שלארס יכולות להיות השפעות מהירות על הגוף.
הימנעו מלהניח חוסם ורידים, כיוון שגורמים לארס להישאר באותו מקום וכך לגרום לנמק.
לא לנסות לצרוב את מקום ההכשה.
הימנעו מלמצוץ את הארס מאחר שאתם עלולים להעביר אותו לפה ואם יש לכם פצע קטן הארס עלול להיכנס למערכת הדם.
לא לשתות אלכוהול. אפשר לשתות מים.
מקרה מוות הוא דבר נדיר ביותר. אין בארץ נחשים שצריך בגללם להגיע תוך 15 דקות לבית חולים, כי זה לא כמו קוברה או ממבה באפריקה או טייפן באוסטרליה.
הכשה שהסתבכה נובעת מ:
מערכת חיסונית חלשה.
רגישות לארס – הדבר מולד.
הכשה באזור בעייתי בגוף כמו עורק ראשי.
הכשה תוך כדי ג'וג'ינג בשטח. יש אנשים שאוהבים לרוץ לבד בשדה וזו בעיה חמורה מפני שהאדרנלין בגוף גבוה והארס 'רץ' בגוף.
אנשים חוטפים הכשה כי הם הכניסו את היד מתחת לאבן והיה שם נחש או אחרי שמישהו גזם את הגינה והשאיר את הגזם ורק אחרי כמה ימים הכניס את היד כדי לפנות אותו ואפשרות נוספת שהלכת בשדה ודרכת על הנחש בטעות והוא הכיש. אני בטוח שאם ידרכו עליכם כשאתם יושבים בכיף באיזה פארק, גם אתם תצעקו או תגיבו – הנחש מכיש כי הוא מגיב לאיום בהתקפה. "
מתי התחלת עם העיסוק הזה?
"הכול התחיל סביב גיל 15 כשהייתי בחוגי סיור של החברה להגנת הטבע, התחלנו להסתובב בשטח ועשינו טיולים עם מדריכים מקצועיים וכך נחשפתי לעולם החי הכולל: זוחלים, חרקים, יונקים, פרפרים וציפורים וקניתי מגדירים.
בסיורים בשטח נתקלנו בנחשים בשדה. פחדנו כמו כל בן אדם, כי זה פחד שטבוע בנו באופן טבעי. כלומר, לא להתקרב ולא לגעת, אבל כשאתה מתחיל ללמוד על החיה, איך לגשת אליה, לצבור בטחון מולה ולהבין מה מסוכן ומה מסוכן פחות, התחלתי כתחביב ללכוד אותם במהלך הטיולים, ותפסתי גם עקרבים ובעלי חיים מהסוג הזה שהיו בשטח.
בשעות בית הספר ואחר הצהריים הלכתי לשדה עם חברים באזור רעננה, בה גדלתי והתנסיתי בלכידת נחשים בשטח. משבגרתי, התחילו לפנות אלי חברים לעזור להם בלכידת בעלי חיים שהטרידו ואחרי זה התחלתי לבקש תשלום.
בשלב כלשהו יצרתי קשר עם לוכדים ושיתפנו פעולה, אחד מהם היה מהוד השרון וכהמשך טבעי 'החזקתי' את עיריית רעננה, כפר סבא, הרצליה ונתניה כלוכד ראשי וכיום אני מתנהל באופן עצמאי וכמובן שיש לי קשרים עם לוכדים ועדיין נותן שירות לעיריות ומועצות.
בנוסף, השתתפתי בסקרים של "רשות הטבע והגנים". הרשות מבצעת מחנות אקולוגיים אחת לכמה חודשים ושנים. היא לוקחת פקחים ואנשי מקצוע ובוחנת אזורים מסוימים מבחינת מצב אוכלוסיית הדו-חיים, יונקים, זוחלים וציפורים באזור, למשל בפארק השרון. התפקיד שלי היה לבצע לכידות זוחלים כדי לקבל עליהם נתונים בשיתוף פעולה עם הפקחים.
אחד הסקרים היה בחרמון, בראשות ד"ר בועז שחם. בסקרים אלו למדתי מידע נוסף על זוחלים ובעלי חיים נוספים ואני מכיר את כל סוגי הזוחלים בארץ, את מרבית הלטאות, כולל אזורי תפוצה, אזורי מזון וכמובן איך ללכוד אותן."
תעודת לוכד נחשים מורשה
"קודם כול חשוב שאסביר, הנחשים בישראל מוגנים על פי חוק ! אסור להרוג אותם ואסור ללכוד אותם ובטח שלא לסחור בהם. ללוכד הנחשים חייב להיות היתר מרשות הטבע והגנים שאותו מחדשים מדי שנה. בשביל לקבל את ההיתר עוברים קורס.
ישנם לא מעט לוכדים בעלי היתר שאין להם מספיק הבנה בתחום, וגם נתקלתי בכאלה. מדובר בדרך כלל באנשים שעובדים מטעם עיריות וכשהם רואים נחש הם לרוב הורגים אותו, לפעמים פוצעים אותו כי הם לא מספיק מקצועיים. יש אנשים שמתלהבים ומשתעשעים עם נחשים, דבר שאסור לעשות. רק השבוע צפיתי בסרטון ביוטיוב שמישהו לקח נחש צפע וחלב ממנו את הארס. זה מיותר ופוגע בחיה עצמה וכמו כן הוא מסכן את עצמו בלקבל הכשה ביד. אני מתעסק עם נחש צפע רק באמצעות מקל לכידה."
איך אני יכולה לדעת כאדם פרטי או כבעל עסק מי מקצועי?
"יש רשימת לוכדים עם היתר באתר של רשות הטבע והגנים. צריך לשים לב שהלוכד חידש את ההיתר נכון לאותה שנה ולברר האם הוא מכיר את מיני הנחשים בסביבתכם. לצערי, אין כלים נוספים כדי לזהות מי מקצועי."
מה אתה עושה עם הנחש אחרי שלכדת אותו?
”אחרי שאני לוכד אותו אני מעביר אותו לטרריום שזה אקווריום ומשחרר אותו בשטחים פתוחים. שטח פתוח אינו אזור אורבני אלא שדות פתוחים, כלומר שדה בור. אני נוהג לשחרר את הנחש לבית הגידול הטבעי שלו, כדי שימשיך לחיות בשקט."
הזכרת "דם קר" – מה זה אומר?
"לכל הנחשים על פי מונח ביולוגי יש דם קר. מכנים אותם בצורה זו מאחר שהם זקוקים לקרני השמש כדי להתחמם."
אילו סוגי נחשים קיימים בישראל?
"בישראל יש כ – 42 מינים שונים, מתוכם יש 9 ארסיים. יש שלוש קבוצות של נחשים:
ארסי = 2 שיני ארס בחלק הקדמי של הפה, ובנוסף לסת עליונה ותחתונה בעלת שיניים קטנות.
תת ארסי = 2 שיני ארס בחלק האחורי של הפה, ובנוסף לסת עליונה ותחתונה בעלת שיניים קטנות.
לא ארסי = שאין לו שיני ארס. יש לו לסת עליונה ותחתונה מלאה בשיניים קטנות בלבד.
שיני הארס בנויות בצורת מרזב, חלולות.
בתוך הארסיים יש חלוקה:
הראשון, צפע חרמון, זה נחש שנמצא רק בצפון הארץ. מגובה של 1,500 מטר בלבד.
השני, צפע מצוי שהוא הנפוץ ביותר בארץ, בפרט באזור המרכז בעקבות הידלדלות שטחים פתוחים והבניה המואצת. אנחנו מתאימים מאוד בשבילו כי אנחנו מייצרים המון זבל שמושך עכברים וחולדות שהם המזון האהוב עליו. הוא נמצא ממרגלות החרמון עד באר שבע והוא מסוכן מאוד.
7 המינים הנוספים נמצאים במדבר."
איזה טיפים יש לך לאנשים שרואים נחש?
"קודם כול, יש נחשים פעילי יום שרואים טוב יותר ביום ויש נחשים פעילי לילה שרואים טוב יותר בלילה. למשל נחשי צפע רואים טוב יותר בלילה. בישראל ישנן בממוצע כ – 300 הכשות של בני אדם בשנה, רובן על ידי נחש צפע, שלא לדבר על הכשות של כלבים, סוסים וחתולים.
נחשים רואים ומרגישים תנודות והם שומעים בתדר נמוך. יש להם אוזן פנימית ולא חיצונית כמו ללטאה ולכן כשאתם רואים נחש אתם יכולים לצעוק כי הוא בקושי ישמע.
כשאתם רואים נחש לכו אחורה או הצידה.
לא לנסות לזרוק עליו שום דבר.
לא לנסות להטריד אותו כי לא נדע לאן הוא יברח.
אם זה בשדה, לתת לו לזחול הלאה.
אם זה בחצר שלכם ואתם מוטרדים, יש לקרוא ללוכד נחשים עם היתר.
מכה קטנה באדמה כדי שהוא ירגיש שאתם שם והוא יזוז לכיוון אחר.
כשנמצאים בטיול בטבע אני מציע לשבת רק על סלעים יציבים ומקובעים בשטח. לנחש אין ידיים ורגליים כדי לחפור מחילה וגם כשאני עושה סריקות בגינות פרטיות, אני ממליץ לבעלים שאת האבנים הרופפות יהדקו לקרקע.
נחשים אינם נמשכים לבני אדם. אנחנו מבחינתם טורף גדול המהווה איום עליהם. גם אם זה הנחש הארוך בארץ כמו זעמן שחור, 2.5 מטר, כשהוא יראה אותך או ירגיש את התנודות שלך הוא יזוז לכיוון אחר. הוא לא באמת מעוניין להתקרב אליכם. "
איזה מזון נחש אוכל?
"הנחש ניזון ממזון חי בלבד: עכברים, חולדות, עטלפים, ציפורים ולטאות וזו הסיבה שרואים אותו מטפס על עצים ומי שמגדל ארנבים ותוכים כחיות מחמד שידע שזה מקור מזון נוסף שאליו הוא נמשך.
זו גם הזדמנות להזהיר את האנשים ובעלי עסקים שיש להם מחסן מוזנח. הנחש ימשך לשם כדי לאתר את העכברים ואת החולדות שצפויים להיות שם."
מה צריך לעשות מי שיש לו דק (רצפה עשויה לוחות עץ בחצר) בבית?
"דק כדאי לאטום. הדק בנוי על מסגרת. אם בין המסגרת לקרקע יש רווח, הגיוני שאם הנחש יחפש מקום מסתור, הוא יכנס לשם. אני לא מדבר על הרווח הקטן שיש בין הלייסטים (לוחות העץ) של הדק.
פעולות מנע מומלצות לבעלי בתים פרטים:
הדברה נגד עכברים וחולדות על ידי מלכודות או רעלים. השימוש ברעלים עדיף שיעשה על ידי מדביר מוסמך.
לבצע גיזום של הצמחייה כדי לראות את פני השטח ולמנוע מהנחש מקום מסתור.
להפטר מזבל שיש בחצרות כמו מערומי אבנים, עצים, קרטונים, ערימות של פחים.
לטפל ולייבש מקורות מים מטפטפים. בזמן של שרב קשה, הנחש מגיע לגינה כדי לשתות.
בריכות פרטיות – לידיעתכם, כל הנחשים שוחים. בטרם כניסתכם לבריכה, יש לשים לב שלא רובץ במים נחש שבא להצטנן ולשתות. היתה כתבה על אנשים שהתפלאו שראו נחש בכנרת.
יש מוט שנותן 'פולסים' לקרקע כל שישים שניות שמטריד את העכברים והנחשים וגורם להם לזוז מאותה סביבה. מתאים במיוחד לאנשים שגרים ליד שדה. אני מחזיק במוטות כאלו.
כל ישוב שנמצא בסמוך לשדה בשטח פתוח מהווה גורם משיכה לנחש. אבל אם תלכו לעסק שנמצא ברחוב אלנבי בתל אביב, לא תמצאו נחש כי כל הסביבה אורבנית. זה נקרא "שמלת בטון".
למי אתה נותן שירות?
"אני נותן שירות לאנשים פרטים, מפעלים, גני ילדים, עיריות ולכל מי שפונה. אני עובד באזור השרון וגוש דן ומקושר ללוכדים מקצועיים בעלי היתר של רשות הטבע והגנים מהצפון ועד אילת, שאני מכיר באופן אישי ומפנה אליהם קריאות."
מה אתה עושה במהלך הלכידה?
"אני עושה סריקה במקום ומזיז כל מה שאני יכול בשטח, כדי לאתר את הנחש.
בעונת החיזור, חודשים מאי ויוני, יש מצבים שאני מגיע למקום ומזהה כדור רבייה ואני מבין שמכורבלים בתוכו כמה נחשים. זה לא פשוט להתמודדות וטיפלתי גם במקרים כאלה.
לפעמים אני מבצע לכידה ואחרי כמה ימים יוצרים איתי קשר אותם לקוחות כי עדיין יש שם זכר או שניים שבאו בעקבות הריח של הנקבה.
במהלך הסריקה אני נותן טיפים לבעל המקום מה לגזום, איפה אני מזהה סדקים שצריך לאטום ולא מעט הסברים איך לשנות את מבנה הגינה כך שהיא לא תהיה נקודת משיכה אסטרטגית עבור נחשים. כלומר, אם כבר נכנס נחש לאותו מקום, שהוא לא ירגיש נח להישאר, אלא ימשיך הלאה.
בדרך כלל אני מוצא את הנחש ולוכד בידיים או בעזרת מוט לכידה. אני נותן שבועיים אחריות אחרי הסריקה אם הוא לא נמצא במקרה שיראו אותו שוב, ללא עלות נוספת."
וחוץ מלכידת נחשים, עם איזה מזיקים נוספים אתה מתעסק?
אני מייבא מלכודת נגד יתושים המייצרת 2CO שמהווה את גורם המשיכה מספר 1 של נקבות היתוש לעקיצת בני אדם.
יש לי מוצרים נוספים הפועלים נגד מכרסמים, נמלים, תיקנים, זבובים ומוצרים ללכידה והרחקת בעלי חיים מזיקים נוספים.
ועכשיו, אחרי שקראתם או עלעלתם בכתבה, אני מאמינה שאתם הרבה יותר מוכנים לעונת הנחשים והזוחלים ויודעים מה צריך לעשות. אני ממליצה שתגזרו את צילום כרטיס הלוכד של ליאור ותדביקו על המקרר או תכניסו לסלולר כטלפון חירום. כל עוד ליאור אתכם בארנק ובבית, אתם יכולים לישון בשקט.
שבה הוא גדל והתקדם איתנו, שיצא לחיים האמיתיים עם ארגז כלים וישתלב בחברה."
