בעוד ימים ספורים יתחיל הסתיו. החופש הגדול יסתיים, הילדים יחזרו למסגרות, ואנחנו נרצה לחזור לעבוד "בכל הכוח".
אבל החיים לא עובדים במתגים.
אין רגע שבו אנחנו 100% בעסק, ורגע אחר שבו אנחנו 100% בבית. שני העולמות מלווים אותנו כל הזמן.
בעיניי, המילה המתאימה ביותר לתאר את הקשר ביניהם היא סינרגיה. כשהעסק והבית לא נלחמים זה בזה, אלא עובדים יחד, קל יותר לקבל החלטות שמתאימות למציאות שלנו, ולא למציאות שדמיינו שתהיה.
משם מגיעה גם הגמישות. לפעמים היום לא מתנהל לפי התוכנית. ילד חולה, לקוח שמתקשר או הזדמנות שלא הייתה ביומן. במקום להילחם במה שאי אפשר לשנות, אפשר לבחור להתאים את עצמנו ולהמשיך קדימה.
אבל יש עוד בחירה אחת, חשובה לא פחות: נדיבות.
לא נדיבות של כסף, אלא נדיבות כלפי עצמנו. להסכים שלא כל שינוי הוא כישלון, שלא כל משימה שנדחתה מעידה על חוסר הצלחה, ושמותר לנו להיות גם בעלי עסק וגם בני אדם.
כי בסוף, העסק שלנו לא נבנה מהחלטה אחת גדולה. הוא נבנה מעשרות בחירות קטנות שאנחנו עושים בכל יום מחדש.
אולי זו המשמעות האמיתית של ספטמבר: לא להתחיל מחדש, אלא לבחור מחדש. לבחור בכל יום את הדרך שבה אנחנו מנהלים את העסק, את הבית ואת עצמנו.
כשיש סינרגיה, גמישות ונדיבות, אפשר לבנות עסק שמשרת את החיים, ולא חיים שמשרתים את העסק.
קטי מזרחי
