כשתינוק מגיח לעולם הוא עירום ולרוב עיניו פקוחות, בדקות הראשונות ישנו שקט ופתאום נשמע בכי או ליתר דיוק סוג של צעקה המציינת הנה "אני כאן". יצור קטן שמסתכל סביבו, נושם את נשמתו הראשונה וכל כך צמא להכיר את העולם שמחוץ לרחם אמו.
הרוחניים שבינינו יגידו שלכל תינוק יש עבר ושהוא הגיע לעולם הזה כדי להגשים את מה שנשמתו חתמה מעלה, אך רוב האנשים רואים בתינוק הזה יצור שהידע שלו הוא טבולה רסה ושעם השנים הוא יצבור זכרונות, הוא יעבור דבר אחד או שניים וכמובן ילמד המון הן מבחינה רגשית, אישית ושכלית.
אותם החוויות שהוא יעבור יעצבו את אישיותו ואת האדם שהוא יהפוך להיות. מובן שגם הסביבה החברתית והגרעין המשפחתי גם משפיעים בעיצוב אישיותו.
אני מאמינה באופן אישי שהאדם שהפכתי להיות מושפע מכמה חויות שעברתי מאז ילדותי. לפני 64 שנים נולדתי בצרפת להורים צעירים שחוו את מלחמת העולם השנייה ואת השואה, גדלתי בקרב משפחה אוהבת ובסביבה בטוחה עד גיל שש ואז קרו אירועים שנמשכו במשך כמה שנים. אירועים שלדעתי גרמו לשינוי במבנה הרגשי, המנטלי וההתפתחותי שלי ועם השנים הפכו אותי לאדם שאני היום . ייתכן שאם לא הייתי עוברת אירועים אלה הייתי אדם אחר עם חשיבה אחרת, עם השקפת עולם אחרת וכמובן עם הבעת רגשות אחרת.
בגיל הנעורים גם עליתי לארץ שהוא גם שינוי גדול המשפיע על התפתות האישית והרגשית. זה הרגיש כמו שנולדתי מחדש עם שפה חדשה, תרבות חדשה, סביבה חדשה בקיצור צורך בהסתגלות מהירה למציאות חדשה.
האירוע המשמעותי הנוסף שהשפיע עלי הוא ללא ספק הפיכתי לאמא ולקיחת אחריות על הילד שלי. עם כל מי שאני מדברת על הנושא הזה לכולם אותה תשובה – יש את מי שהייתי לפני היותי אמא ומי שאני כיום.
במהלך חיינו אנו אוספים אין ספור זכרונות שהופכים לסיפור חיינו ולסיפור הזה תפקיד ניכר בחיינו ובאישיותנו. אל תתבלבלו גם אם יש יש קווי דמיון בסיפור שלכם לבין זה של אח שלכם, אחות, אבא, אמא, חבר או מכר עדיין לכל אחד מכם הסיפור היחודי שלו.
כשאני מביטה מעבר לכתפי אני גאה בסיפור שגיבשתי עד כה ואני מביטה קדימה לעבר עתידי הלא ידוע עדיין ומצפה לפרקים החדשים בסיפור חיי. אולי בעתיד כמו שרבים לוחצים עלי אכתוב את הסיפור האישי שלי, אבל מי יודע? כדי לדעת אם כן או לא תצטרכו לעקוב אחריי.
