בהשתתפות: תמיר ארליך, ורדי בוברוב, איה בן רון, יסמין ורדי, אירית חמו, כרם נאטור, אנרי סאלה, אבי סבג, שרון פז,
ישראל קבלה, עלית קרייז, אסף רהט
גלריית האוסף:
דפנה קפמן: שורשי אוויר
הגלריה העליונה:
טל שושן: קחי אותי מכאן
אוצרת: אירנה גורדון
פתיחה: 12.8.2021 | 20:00
נעילה: 11.12.2021
מוזאון פתח תקוה לאמנות גאה להציג 3 תערוכות חדשות שייפתחו באוגוסט 2021: התערוכה המרכזית, "הדרך שבה אנו שורדים", הינה תערוכה קבוצתית העוסקת במחשבה על הישרדות – המשכיות הקיום, הביטוי לרצון המתמיד שקיים בכל דבר לשמר את "היותו". התערוכה מציגה מגוון מצבים, פעולות וייצוגים של הישרדות: כתודעה מעצבת וכפעולה אינסטינקטיבית; כמצב זמני וכמהלך מתמשך; כתגובה להתרחשויות חיצוניות וכהוויה נפשית-פסיכולוגית פנימית; כמאבק ביולוגי-דרוויניסטי של הישרדות החזקים, וכמחשבה פילוסופית על מה מניע אותנו לשרוד, ולשם מה. האמנים המשתתפים: תמיר ארליך, ורדי בוברוב, איה בן רון, יסמין ורדי, אירית חמו, כרם נאטור, אנרי סאלה, אבי סבג, שרון פז, ישראל קבלה, עלית קרייז, אסף רהט.
12 האמנים המשתתפים בוחנים את ההישרדות כריבוי של זיקות בין העולם לגוף האנושי, בין החומר לרוח ובין התבונה לכאוס: כיצד חווית ההישרדות נרשמת בזיכרונות שנאגרים, בטראומות שנחרתות, במיתוסים, חלומות וחזיונות המתערבבים במה שקרוי מציאות. מכל אלה עולה המתח המובנה בין קיומו של היחיד לבין קיומו של הקולקטיב, והעימות בין דחפים של אנוכיות ושימור העצמי לבין ערכים של אמפתיה וחמלה כלפי האחר.
בעבודות המוצגות, חוויית ההישרדות הפיזית נעוצה בהישרדות הדימויים ובמשמעות של מעשה האמנות כפעולה קיומית: באילו אופנים מתפקדת האמנות כמנגנון של קיום? כיצד דימויי-עבר חיים גם בהווה, מקפלים בחובם את ממד הזמן ואת תהליכי הזיכרון, בעודם משנים לא רק את צורתם אלא גם את משמעותם האסתטית וההיסטורית?
נוסף לתערוכה המרכזית, ייפתחו במוזיאון שתי תערוכות יחיד נוספות: תערוכת היחיד של דפנה קפמן, "שורשי אוויר", אשר ממוקמת בגלריית האוסף, מציגה לאורך קירות הגלריה מערך פיסולי של צמחים מקומיים וחרקים, עשויים בטכניקה של עיבוד זכוכית במבער. קפמן קושרת את הייצוג החזותי של הצמחים למהלך האידיאולוגי-לאומי של חקר הפלורה והפאונה של ארץ-ישראל, ולהנחלתו החינוכית מאז ראשית ההתיישבות הציונית. בתוך המערך הפיסולי משלבת קפמן טקסטים היסטוריים וחדשותיים שעיקרם גילויי אלימות וגזענות. המפגש עם אמנות, הנוגעת ביפה, מחולל הזרה ומחדד את יחסי הכוח בין נוף ושפה המשתנים ומוגדרים מחדש כל הזמן. בתוך כך הוא חושף מאפיין מרכזי כל כך של המציאות הישראלית, המנסה להדחיקו. עבודתה של קפמן, בפרישׂתה הפרומה וחסרת השורשים, קוראת לדיאלוג מסדר אחר.
תערוכתה של טל שושן, "קחי אותי מכאן", הממוקמת בגלריה העליונה, מכניסה את הצופים אל תוך חלל הסטודיו של האמנית, המבוים כחדרה של תופרת בת-דמותה. התופרת מאמינה כי באמצעות היצירה ומעשה התפירה, תוכל להתמודד עם זמניותם וארעיותם של דברים ואנשים. על כן היא עובדת על טקסטילים שונים – בגדים מארונה האישי והמשפחתי, מצעים, מגבות, שמיכות, כריות ושטיחים, עליהם היא מבצעת מגוון פעולות כגון כיסוי בשכבות נייר, תפירה, טבילה במים, ייבוש, חיתוך גירוד ושפשוף. כך, בעוד שהתפירה ממשיכה לשמר את האובייקט, עדיין ניכרים בו סימני הכלייה וההתפוררות. סדנת האמנית-התופרת מציגה התעמתות עם הפחדים והכאבים העמוקים ביותר תוך התענגות על העשייה העמלנית, החומריות והקומפוזיציה. שם התערוכה, "קחי אותי מכאן" – מבטא את הרצון להימלט מהמרחבים המְכלים שבהם אנו נתונים.
מוזאון פתח תקוה לאמנות
קריית המוזאונים, בית יד לבנים, רחוב ארלוזורוב 30, פתח תקוה
שעות פתיחה:
ב', שישי ושבת 14:00-10:00
ה' 20:00-16:00
לפרטים נוספים: גלי זנדר ומנור גרא, [email protected]
