עמותת עדן – פנימייה טיפולית לנערות

עמותת עדן – פנימייה טיפולית לנערות
כתיבה למטרה: איילת י. דרזנר, [email protected]
בקיבוץ כרמיה שקרוב לאשקלון נמצאת פנימייה לנערות בלבד. אחת ל שבוע היא פותחת שעריה למתנדבים שיבואו להרחיב את האופקים לנערות, יצרו יחד איתן חוויות ואחת המתנדבות שהגיעה לתרום מזמנה היא יהודית, מנהלת העיתון. יהודית נחשפה לסיפורים, להכרות אישית איתן, לרגישות ולסיבות שעל בסיסן הוקמה הפנימייה.
כדי שתכירו את העמותה לעומק, שוחחתי עם נעמי, המנהלת זה שנה את בית הספר המשרת את נערות הפנימייה ועובד בשיתוף מלא עם הפנימייה. בית הספר הוא חלק מתהליך הטיפול של הנערות.
ספרי בבקשה על העמותה
"הפנימייה טיפולית ומיועדת לנערות אמיצות שבחרו בדרך שלהן לבעוט בחברה, כיוון שזו חברה חולה. החברה התנהגה אליהן באופן לא ראוי ואלים . חלקן מגיעות לאחר המלצה של שירותי הרווחה, אחרי שהן עוברות אבחונים וחלקן הוצאו בצו בית משפט מביתן והגיעו אלינו. מדובר בבנות שחלקן לא הלכו לבית הספר, ולא היו מוכנות להמשיך לספוג את הכללים החברתיים הנהוגים.
תפיסת העמותה היא פמיניסטית והיא פועלת לפיתוח התודעה הפמיניסטית ולרווחת נשים ונערות מאז 1997. לתפיסת החברה הן הבנות "הבעייתיות". לתפיסת הצוות הטיפולי, הן באו לטפל בעצמן במקום הנכון להן אישית לעתיד טוב יותר עבורן והן מגיעות מרצונן החופשי. אם נערה מחליטה שהמקום לא מתאים לה, אף על פי שהגיעה אלינו בצו בית משפט, היא תעבור למקום אחר.
אין בישראל עמותה דומה לעמותת עדן מבחינת המהות עליו היא מושתתת.
הצוות הטיפולי והמנהלתי הוא מקצועי ביותר ומשתמש בשיטת ה – DBT, וכך כולן מדברות בשפה אחידה. מאחר שאנחנו אחראים עליהן מבחינה משפטית, הן נשארות בבתים ובסביבת הפנימייה בשעות הערב ולא יוצאות ממנה החוצה אלא בליווי אשת צוות."
מהי שיטת DBT על פי מכון אופק
מטרת הטיפול היא לעזור לאנשים עם קושי בויסות רגשי. קושי בויסות רגשי משמעותו – עוצמת רגשות גבוהה ו/ או פגיעות רגשית גבוהה, עם קושי בחזרה למצב רגשי מאוזן. זהו מצב של חוסר יציבות רגשי.
קושי בויסות רגשי עלול לגרום להפרעה בשטחי חיים שונים, לעתים בכל שטחי החיים: מצב רוח, התנהגות, קשרים עם אנשים, זהות וחשיבה. הבעיות בשטחי חיים אלה יכולות להיות: תגובות אימפולסיביות, תנודות רגשיות קיצוניות, מערכות יחסים בעייתיות, התנהגויות של פגיעה עצמית, חרדות, דיכאון, קשיים הקשורים לכעס, ריקנות, בלבול ועוד.
לעתים, אנשים הסובלים מבעיות בויסות רגשי סובלים גם מהפרעות אכילה, התנהגות עבריינית, הימורים, בזבוז כסף וכן קושי להתמיד בעבודה ובלימודים.
שיטת DBT נמצאה כשיטת היעילה ביותר לפתרון לבעיות אלו.

ספרי על דוגמאות להתנהגויות שתרמו לשרידות
"אנו קוראים לזה התנהגות יעילה/לא יעילה. לדוגמה יש התנהגות של הסתרה שהועילה לי מאוד בחוץ כדי לשרוד וכיום היא לא מועילה לי, היעד שלי יהיה ללמוד לחשוף ולשתף את רגשותיי. לפעמים קשה לי לחשוף וחלק מההתקדמות תהיה שאני אלך למדריכה ואגיד לה שאני מסתירה משהו שקשה לי לדבר עליו.
למשל, נערה נעלבה ממשהו ואינה אומרת לאף אחד. להיעלב יכול לקרות ממישהי בקבוצה, ממדריכה או מכל אדם אחר בפנימייה. היא סופגת במשך תקופה ופתאום מתחילה להיות ממורמרת. דוגמא נוספת שנערה בוחרת לא להשתתף בלו"ז שהוא חלק מסדר היום והוא חובה. היעדים יהיו איך להתנהג כשעולה בי כעס ומה לעשות אם אני נעלבת ואיך להתמודד עם תסכולים. כחלק מהטיפול, בכל שלושה חודשים לכל נערה יש שיחה ובה בודקים האם השיגה את היעד שהציבה לעצמה. בכל שלושת חודשים היעד משתנה."
. אנחנו ממפים את ההתנהגויות הלא יעילות להן כיום ומתוך הכרה שהתנהגויות הלא טובות הללו בעבר היו יעילות עבורן ושירתו אותן היטב – כלומר הן מושרשות !
בתהליך אנחנו מכילות ומבינות לליבן ואת התנהגות שלהן, ועם זאת אנחנו מבקשות להתמודד עם הקושי. זאת הדיאלקטיקה. אנחנו לא מתעלמות וחלילה לא מבטלות קושי . זו פנימייה פמיניסטית ומאחר שעוולות רבות קרו לבנות הללו בתוך ההוויה החברתית ובבתיהן, חשוב שהן תדענה לדעת לומר מתי לא טוב להן ולעמוד על שלהן.
באתר קראתי שמדובר בתכנית טיפולית המשחררת מתחושת בושה ואשמה, למה הכוונה?
". אנחנו רואים את העובדה שהנערה הגיעה אלינו כצעד אמיץ להתמודד עם תחושת הבושה שאופפת אותה. אנחנו חיים בחברה פטריארכלית, שוביניסטית והרבה ממה שקרה לה בחוץ נתפס בעיניה כאשמתה." הנערה תבוא ותגיד מה קשה לה ותזכה להכלה, אמפטיה ואהבה ועם זאת תתבקש להיות אקטיבית בחייה ולקחת אחריות על כל מה שקורה איתה.
יש התערבות מצד ההורים?
"יש הורים מעורבים ויש כאלו שמעדיפים שלא. אחת לשבועיים הבנות יוצאות הביתה. הורים יכולים להגיע בשבת בתיאום עם רכזת הבית שבו גרה הנערה. אחת לשנה יש הפנינג של יום משפחות. אנחנו מאוד בעד שהמשפחה תבוא לבקר ותראה את הנערה בעיניים אחרות. עם זאת, צריך לזכור שלעתים ההורה הוא זה שפגע בנערה ולכן התחושה מצד הנערה אינה פשוטה."
איך הן מרגישות עם חזרתן מסוף שבוע בבית?
"מאוד תלוי. לעתים הנערה יוצאת החוצה ובבית הכול בסדר, אבל הסביבה החברתית אינה מתאימה והיא חוזרת אחרי שנפגעה שוב. אין לנו רצון שהפנימייה תהיה סגורה. חשוב לנו שהנערה תצא החוצה לחיים האמיתיים. אפשר לומר שנערה בתחילת הדרך עלולה 'ליפול', אך נערה שכבר הגיעה לבית הבוגרות, היא בעלת מיומנויות חברתיות משוכללות ותוכל להתמודד עם קשיים רבים."
מהו רצף הבתים?
"בית אסיף" בית הקליטה. נערה תגור בו בין 3 ל – 6 חודשים. בבית זה אנחנו לומדות להכיר את הנערה ולמה היא זקוקה. ההתנהגות היא השפה הכי ברורה מבחינתנו ודרכה קולטים גם את מה היא צריכה ולא אומרת. לא תמיד מה שהיא אומרת שהיא רוצה זה מה שיתרום לה. בבית יש 12 בנות בדרך כלל. הבנות מגיעות אלינו החל מגיל 12 ועד גיל 17.
בכל בית יש תהליך המורכב משלבים בצורה ספירלית. למשל "שלב הסערה" הוא שלב שהנערה חשה בסערת רגשות בתחילת הדרך. כשהיא עוברת לבית קבע, היא יכולה שוב לחוש בסערה. זו לא תהיה אותה סערה כי אין בשיטה הזו אחורה וקדימה, אלא סערה של שלב מתקדם.
מבית אסיף היא עוברת לאחד מבתי הקבע לפי צרכיה. יש נערה שצריכה הכלה מרובה או צריכה נראות גבוהה מאוד או התאמה לאנשי צוות.
בית אסיף הוא הבית המבודד ביותר מכל בתי הפנימייה בשל הרגישות של תחילת הדרך. לאף נערה אסור להסתובב בין בתים על דעת עצמה. בבית אסיף הגבולות ברורים מאוד, כל נערה צריכה להתעסק בעצמה מבחינה פנימית. ברגע שנערה מתחילה להסתכל על מה שקורה אצל נערות אחרות ולהתעניין בבתים אחרים, היא בעצם מפספסת את חשיבות ההתקדמות שלה ולכן אנו מזכירות לה את היעדים שלה.
בית הקבע מבודד פחות ולכל בית קבע יש את החוקים שלו. אך עדיין בכל הפנימייה יש חוקים מנחים ואחידים. מבית הקבע, בשנה האחרונה לשהותה בפנימייה היא יכולה לעבור ל"בית עתיד". היכולת לעבור אליו היא נגזרת של הבגרות האישית שאליה הנערה הגיעה. המעבר הבתים לבית עתיד מתרחש רק בקיץ, אחת לשנה, אבל זה לא אומר שאם הגעתי לגיל 17 אני יכולה לעבור אוטומטית לבית עתיד. על הנערה להגיש בקשה ולנמק מדוע היא חושבת שהיא צריכה לעבור לשם, מה היא תוכל לתרום וממה תיתרם. לבית עתיד עוברים מכל הבתים.
הפנימייה כוללת כ – 50 52 בנות שמתראות האחת עם השנייה במשך היום ולכן הן שומעות על בתי הקבע האחרים וגם על בית עתיד בזמן שהותן בפנימייה. בבית עתיד יש פחות אנשי צוות מלווים, העצמאות מאוד גדולה, מעודדים השתלבות בעבודה ולא רק בלימודים, מלווים אותן לקראת שירות לאומי או לשירות בצה"ל ומכינים אותן לחיים בחוץ."
מיהן בעלות המקצועי בכל בית?
• מנהלת בית שהיא מנהלת את כל מה שקורה עם הנערה.
• עובדת סוציאלית שהיא המטפלת הישירה.
• אם בית אחראית על מזון, ניקיון, ללוות את הבנות למרפאה ועוד
• מדריכים.
איך הבנות מסתדרות ביניהן? תחרות? קינאה? שיתוף?
"יש הכול כמו בכל מקום. חשוב לומר שלכל נערה יש אחת לשבוע שיחת משוב על ההתנהגות שלה ויש שיחה שבועית לכל בית."
איך משתלב בית הספר עם הפנימייה?
"בשעות הבוקר הן מגיעות לבית הספר שנמצא בקיבוץ. בית הספר הוא לפי כיתות גיל, כדי שכולן תוכלנה להגיע לבגרויות, וכמו בכל מקום יש 12 שנות לימוד. בית הספר מדבר בשפה של הפנימייה . אנחנו מעורות בחיי הנערות מעודכנות ומעדכנות את הפנימייה בכל דבר.
מה הן עושות אחרי בית הספר?
"יש להן עיסוקים רבים בנוסף ללימודי בית הספר. תיאטרון, ריקוד, זומבה, ספורט, רכיבת אופניים, תכשיטנות, חלקן רצות במרתון תל אביב, ערבי תרבות ועוד."
מהו ערב תרבות?
"דוגמה אחת לערב תרבות הוא "ערב חובק עולם" כל בית בוחר נושא ומקום תרבותי בעולם. הן קוראות על המקום, מכינות סרט, מאכלים, תלבושות, קונות אביזרים ויוצרות לעתים הצגה וזו חוויה עבורן."
איך את מרגישה בתוך המערכת?
"למדתי תואר שני בייעוץ חינוכי. עבדתי קודם לכן עם נערים ושמעתי על הספר פנימיית עדן. עבדתי שנים רבות בבתי ספר ואני לא יכולה להיות יועצת בבית ספר רגיל, כי אני זקוקה לאקשן. אני אוהבת מאוד לעבוד עם הבנות כי יש כאן משהו אותנטי מאוד, אני רואה אותן כיום ואני רואה לאן הן תגענה.
אני רואה את הקושי, שומעת מה הנערה אומרת לי כרגע, אבל רואה את ההמשך. אני מדגישה בפניהן את הנראות שלהן. כלומר, כיצד ההתנהגות שלהן באה לידי ביטוי. לעתים אני ניגשת לנערה ואומרת לה שראיתי שעשתה משהו מסוים וכל הכבוד לה ואותה נערה בכלל לא חשבה שמישהו שם לב לפעולה שלה. חשוב לי לראות מה הייחודיות שלה ולפרגן לה. במהלך היום כל נערה יכולה לגשת ולדבר על הקשיים.

בימי א' אין מורים ולכן זה יום שחצי מהבנות נמצאות בפנימייה וחצי בבית. מדובר ביום למתנדבים שמגיעים ללמד אותן דברים מעניינים וכך הנערות נחשפות למגוון תחומי עניין, ממש כמו שיהודית הגיעה עם המשחקים שלה ורחל סטיקלרו עם הרצאה מרתקת .
חשוב לי לציין שכל הנשים בראש העמותה הן נשים פורצות דרך ובראשן, שירלי קציר, מייסדת ומנכ"לית העמותה . רונית שובל, סמנכ"לית העמותה וכרגע מנהלת את הפנימייה." שתי נשים שבהחלט ראוי להכיר!ספרי על הצלחה של מישהי
"כש הגעתי לעמותת עדן יחד איתי הגיעה נערה. שלא למדה, עברה המון מסגרות, מרכזי חירום, משפחות אומנה, היא בת 17 ובעצם לראות אותה כיום, את הרצון שלה ללמוד, לגשת לבגרויות ולשמוע אותה אומרת "שהיא לא מאמינה איזה שינוי היא עברה" – זו מבחינתי הצלחה שלה ושל הפנימייה."
איך הנערות מתקבלות בחברה עם גישתן הפמיניסטית?
"כשאישה בחברה עומדת על הזכויות שלה ומרגישים שהיא שלמה ואוטנטית בכוונותיה, החברה תקבל אותה כפי שהיא."
האם יש נערות שהפנימייה לא מקבלת?
"אנחנו לא מקבלים נערות מכורות לסמים ואלכוהול.
יש נערות שחושבות שהפנימייה לא מתאימה להן, לעתים הן עדיין לא מספיק בשלות בשביל לעבור תהליך טיפולי אישי או שהן לא מבינות שמהנקודה ממנה הן מגיעות זה בדיוק המקום להתחיל ולפעמים המקום לא מתאים להן. לעתים אף מגיעים בסופו של דבר לבית המשפט ו – רוב הנערות ששוקלות לעזוב מבינות בדיון שהמקום פועל לטובתן והן מבקשות להישאר עד לגיל 18."
מי מממן את המקום?
• עבור כל נערה משלם משרד הרווחה עד הגיעה לגיל 18.
• יש מרכז הדרכה אליו מגיעים בזכות ההתמחות שלנו עם הנערות, אנשים שבאים לימי עיון וסדנאות.
• תרומות.
• אנחנו מזמינות אתכם להגיע אלינו ולתרום מזמנכם, להעשיר אותנו וכל פעילות נוספת תתקבל בברכה .

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 106
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
פרסומות
צור קשר
הכל מתחיל בך - הקול הגברי - באנר פרסום לקבוצת פייסבוק
סיגל גבאי, מלווה להתפתחות מקצועית ואישית, מאמנת מוסמכת, מאסטר ל- NLP.
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן