על מוסד הנישואין

נישואין – מה לא נכתב כבר על הקשר המיוחד הזה הנקרא נישואין.

מקדמת דנא הקשר הרשמי המתיר לגבר ולאישה להביא ילדים לעולם ולקיים יחסי מין באופן "כשר" היה דרך כניסתם של הגבר והאישה לברית הנישואין.

לא משנה לאיזו דת אתה משתייך, הקשר הזה מעוגן בחוזה משפטי אשר מגדיר את חובותינו הפיזיים, הכלכליים, מיניים ורוחניים זה לזו.

כאשר העולם כולו היה דתי לא הייתה אופציה אחרת מלבד נישואין, אולם מהפכת החילוניות הכניסה מושג חדש הנקרא זוגיות לתוך המשוואה ובכך קבלנו שתי אופציות של מערכות יחסים:

האחת מערכת יחסים זוגיות המגדירה את הדינמיקה הקיימת בין שני אנשים בקשר רומנטי במבנה הקלאסי יחסי גבר אישה במבנה אחר גבר וגבר אישה ואישה

במערכת היחסים הזוגית מונחים המשאלות הרצונות הציפיות אשר קיימות אצל כל אחד מבני הזוג מול עצמם ומול בן. בת הזוג שלהם

והשניה זו מערכת היחסים הנקראת נישואין אשר נותנת גושפנקא משפטית למערכת היחסים הזאת ומגדירה אצת החובות והזכויות אשר יש לכל אחד מן הצדדים כלפי השני.

ביהדות חוזה זה מעוגן על ידי הכתובה ובדתות אחרות על ידי טקס הנישואין המאורגן על ידי הכומר או המנהיג המוסלמי.

נשאלת השאלה הרלוונטית מה הצורך לקיים מערכת נישואין כאשר קיימת אלטרנטיבה למערכת זוגית.

והתשובה קשורה למידת החילוניות או הדתיות של בני הזוג. ככל שבני הזוג חיים בסביבה דתית מן הסתם הציפיה תהיה לעיגון המערכת בנישואין וככל שהסביבה תהיה חילונית יותר הנטייה תהיה למערכת זוגית בלבד עם הסכם משפטי לצידו המגדיר הסדרי ממון ורכוש, ירושות צוואות ועוד.

יש משהו במסגרת הנישואין אשר מהדק את המחויבות הקיימת בין אחד לשנייה.

מניסיוני כמטפל, זוג נשוי ישקיע מחשבה עמוקה בדבר הצורך לפרק את המערכת ולהתגרש ועל ההשלכות הקיימות מתוך כך על הילדים לעומת זוג אשר אינו נמצא בהגדרת נישואין. זוהי כמובן הכללה שכן יכול להיות זוג נשוי שיתגרש במהירות וזוג שאינו נשוי שיהיה זהיר לפרק את המערכת אולם בסך הכל זוהי לפי דעתי התמונה הכוללת.

לסיכום מוסד הנישואין לא חלף מן העולם וחלומה של כל ילדה קטנה ימשיך להיות להתחפש לכלה עם שמלה לבנה כשלג וחיוך מאושר מכאן ועד קיום הפנטזיה הזאת וישומה. במציאות הדרך ארוכה ומחייבת השקעה רבה נכונות ומחויבות למרוץ ארוך בצוותא היודע עליות ומורדות ובכל זאת אינו מוותר.

האם זה אפשרי? בעיני כן.

שכן בסופו של יום לא טוב היות האדם לבדו ובכלל: אני אסיים מאמר זה בציטוט מתוך אחד הסרטים האהובים עלי ביותר "הנרקוד" בו האשה אשר לרגע חשדה בבעלה (ריצ'ארד גיר) שמא הוא בוגד בה, שכרה את שירותיו של חוקר פרטי אשר הרגיע ואמר לה שהוא בסך הכל הלך ללמוד בבית הספר לריקודים סלוניים ושאל אותה: למה את צריכה בכלל קשר זוגי? והיא ענתה לו

"כי כל אדם זקוק בחייו להד ולעד על מי שהוא ועל מעשיו" מקסים המשפט הזה בעיני בין אם זה בנישואין ובין אם זה בזוגיות המהות ברורה היא.

 

 

 

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 95
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן