על חיבור, הקשבה והשפעה שקטה גם במטבח וגם בין אנשים

בחודש שבו המילים המרכזיות הן נוכחות, הובלה והשפעה, מצאתי את עצמי חוזרת לרגע שקט במיוחד, כזה שלא שוכחים.

הוזמנתי להעביר סדנת בישול לבוגרים עם צרכים מיוחדים.
חשבתי שזו תהיה עוד סדנה שגרתית – עם מתכונים, מצרכים והסברים.
אבל מהר מאוד התברר לי שזו סדנה מסוג אחר.
העשייה הפשוטה הפכה לרגע של קרבה.
הידיים עסוקות, הלב נרגע, והחיבור קורה בלי מילים מיותרות.
במטבח, כולם שווים. כל אחד מביא את עצמו  בקצב שלו, עם ההרגלים, הפחדים, והרצון.

באמצע הסדנה, אחד המשתתפים עצר ושאל:
"איך זה שאת מוכנה להעביר סדנת בישול לאנשים עם צרכים מיוחדים?"
חייכתי. "כל אדם הוא אדם. ואם מישהו רוצה ללמוד, ליצור, להיות – אני שם בשבילו."

ובזמן שהיינו שם יחד, סביב שולחן ההכנות, נולדה תחושת שייכות.
לא היה צורך להרשים  רק להיות.
שם הבנתי שוב כמה השפעה יכולה להיות שקטה. לא רעשנית, לא דרמטית פשוט אנושית.

אותה תובנה מלווה אותי גם בעבודתי כעורכת מגזין מדור לדור.
עם השנים, גיליתי שהרבה מהכותבים שמצטרפים למגזין מגיעים בתחושת התלבטות – האם יש לי מקום? האם מישהו יקשיב למה שיש לי לומר?
ואז, כשהם נפתחים וכותבים, הם מגלים משהו אחר: לא רק במה לפרסום ,אלא בית.
מרחב שבו יש מקום לטעויות, ללמידה, להבעה אישית ולצמיחה.

אנשים משתפים אותי בתחושת הביטחון שנוצרת כשהם פוגשים אוזן קשבת, יד מכוונת ולב שמאמין בהם.
הם מספרים על תהליך של התפתחות לא רק בכתיבה, אלא גם בנראות, בביטוי, ובעשייה שלהם בעולם.

כי גם במטבח וגם במגזין , אני לא רק עורכת או מנחה.
אני שם כדי לראות אנשים, להאמין בהם, ולתת להם מרחב להיות.
הובלה? היא מתחילה ברגע שבו אתה הופך למראה שמישהו אחר רואה דרכה את עצמו.

השפעה גדולה מתחילה מרגע קטן, שיכול לפתוח מרחב עצום עבור מישהו אחר.

אם גם אתם מחפשים מקום שיאפשר לכם לבטא, לשתף, להשפיע, מגזין מדור לדור פתוח בפניכם.
מוזמנים ליצור קשר  ולגלות שכשמישהו באמת מקשיב לך, הכול נראה אחרת.