נועה קולר

"אני עובדת במפעל, רק שיש לי אחלה ג'וב, מותר לבוא לעבודה שלי עם קפקפים, עובדים בלילה."
נועה קולר שחקנית תיאטרון "גשר" מתלבטת האם להתברגן.

בידור

בפעמיים שניסינו לתאם מועד לראיון התברר לי שנועה קולר שחקנית תיאטרון 'גשר' עסוקה מאוד. היא כותבת חומר לטלויזיה "משהו שאי אפשר לדבר עליו עכשיו", לדבריה. היא משחקת בהצגה "הדיבוק" – עיבוד מודרני למחזה של אנסקי המיתולוגי, ומשתתפת בהצגה 'חמישה  קילו סוכר'. "זו קומדיה מופרעת וכיפית", היא מסבירה, "יש שם סיפור על סבא מת שחוזר בתוך דמויות של אנשים עוברי אורח, שגיבור ההצגה נתקל בהם. שם אני משחקת כל מיני דמויות."
בימים אלה היא נמצאת בחזרות להצגה "נופל מחוץ לזמן" על- פי ספרו של דויד גרוסמן. הבכורה תתקיים בחודש מאי. חודש לאחר מכן היא תחגוג יום הולדת 33, ולמתנה שהיא מבקשת עוד נגיע בהמשך.
כשקבענו לדבר סוף סוף, הייתי צריך להמתין שהיא תסיים להשכיב את הבת שלה, בת השלוש וחצי. לרגע נזכרתי בחפר מהסדרה 'רמזור' שמתלונן בפני אדיר מילר שבכל פעם שהוא רוצה לפגוש אותו, הוא צריך להמתין לסיום שעת ה"השכבה" של הילדה שלו.

"התיאטרון הוא עוגן"
היא נמצאת בתיאטרון "גשר" כבר 7 שנים, ובמהלך הקריירה שלה השתתפה בנוסף להצגות תיאטרון, גם בסרטים ובסדרות טלוויזיה. נראה כי החשיפה בטלויזיה מביאה אתה אפיזודות משעשעות. במיוחד מהעונה הראשונה של  "סרוגים".
"סרוגים" הייתה סדרת טלוויזיה העוסקת בחייה של קבוצת רווקים ורווקות מהמגזר הדתי-לאומי המתרחשת בביצה הירושלמית. הסדרה הוקרנה במשך שלוש עונות בשנים  2008-2012 וזכתה לאחוזי צפייה גבוהים.
"אני חייבת להגיד שזה לא מפריע לי, ובמקרה שלי החשיפה היא לא במסה אינטנסיבית", היא אומרת, "אני לא כוכבת ריאליטי, רוב האירועים שקורים סביבי הם אנשים שחושבים שאני מוכרת להם והם לא יודעים מאיפה: 'למדנו יחד ?', 'היינו יחד בכיתה ?'. אני חווה אנשים שבוהים בי ברחוב ולא מבינים מאיפה אני מוכרת להם. זה באמת לא מטריד ולא גורם לי לאיבוד הפרטיות או משהו כזה. לא ברמה כזו בכלל."

לא מתחשק לך בגלל שאת שחקנית, לפעמים להתעלל בהם ?
"כשממש אין סבלנות אז אפשר. נניח בחורה שהיא דתיה, אני יודעת שהיא מכירה אותי מ'סרוגים'.
היא מתחילה: 'מאיפה אנחנו מכירות? אני יכולה להתחיל פה ולעבור אתה על כל מה שעשיתי בחיים ונגלה שאנחנו לא מקבילות בשום אירוע, או שאני יכולה להגיד לה 'סרוגים' ולסגור את העניין.
ויש כאלה שמתעקשות: 'לא, אנחנו לא מכירות מ'סרוגים', היינו יחד באולפנה'.  לא, אני לא הייתי אף פעם באולפנה, זה לגמרי 'סרוגים'.
חוץ מזה שנורא כיף לעבוד. אני אוהבת את העבודה. תפקיד מביא תפקיד אחריו ואם אני מקבלת ביקורות ותגובות טובות, זה מחמיא וכיף – שורה תחתונה אתה רוצה לעשות ועושה עבודה טובה".

בימים אלה, כאמור, היא עסוקה בחזרות בתיאטרון "גשר" לקראת עלייתה של ההצגה  "נופל מחוץ לזמן" .
קולר: "הבמאי הוא יחזקאל לזרוב, שחקן עבר בלהקת גשר, כריאוגרף, במאי ושחקן בקאמרי. זה מחזה עצוב עצוב, עצוב על שכול", היא אומרת, "הוא מבוסס על האבדן הגדול של גרוסמן עצמו שאיבד את בנו אורי, במלחמת לבנון השניה."
העיבוד החדש משלב יחד תיאטרון, קולנוע ומחול  ובמרכזו  אדם שבעיצומה של ארוחת הערב מודיע לאשתו כי הוא יוצא במסע חיפוש אחר בנם שאיננו. במהלך מסעו נקרות בדרכו דמויות שונות, ובין היתר מיילדת שאותה מגלמת נועה קולר.
אגב – במידע על ההצגה באתר תיאטרון "גשר" כתוב כי "הצפייה בהצגה כרוכה בהליכה בתוך אולם התיאטרון". ללא ספק חידוש בנוף ההצגות בארץ.
"אני משחקת את דמות ה'מיילדת' שאיבדה את ביתה, כשהיא הייתה בת שנה וחצי ומאז היא מגמגמת. זו הדמות שאני מגלמת".

אפשר ללמוד לגמגם?
"בטח", היא עונה, "אפשר ללמוד לגמגם, אפשר ללמוד מבטאים, אפשר ללמוד לצלוע, אפשר ללמוד לבכות. הכי קשה זה לצחוק באופן טבעי ואמתי, זו מיומנות מעניינת", היא אומרת.
"לפעמים יש משהו שמצחיק אותך פעם אחת, וזהו. אם זה בקולנוע צריך לעשות זאת המון פעמים ולצחוק כל פעם מחדש באופן טבעי ואמין. זו טכניקה, וגם אותה אפשר לעשות, וגם לבכות."
הצגה הראשונה של 'נופל מחוץ לזמן' תעלה בתיאטרון "גשר" ביום חמישי, 22 במאי 2014.

טלוויזיה, קולנוע, מצלמה
מה את מעדיפה: טלוויזיה, הצגות, סרטים ?
"אני מרגישה שזה ממש לפי תקופות", היא אומרת, "אני כאילו בתפיסה שלי – תיאטרון. כך אני מבינה את המקצוע, בינתיים. התיאטרון הוא הבסיס מבחינתי, הוא לחם וחמאה. הוא משהו שצריך לעשות אותו גם כשרוצים וגם כשלא רוצים, לתפיסתי.
המפגש הקבוע הזה עם הקהל משאיר אותך במקצוע, משאיר אותך חי. גם אם אני נורא לחוצה לפני הצגה, או משועממת לפני הצגה, זה מה שעושה את זה מקצוע. זה קשור לעבודה. זה חשוב, אני מאמינה בלעשות תיאטרון, כי זה מה שאני עושה. לפעמים אתה כאילו ב-zoon מה שנקרא, והכל מתחבר לרגעים נורא יפים, שאתה יחד עם הקהל, משלימים אחת את השני. אני רוצה להקפיד שהתיאטרון תמיד יהיה בכמות כזו או אחרת, אבל שהוא יהיה.
טלוויזיה, קולנוע, מצלמה- האמת שאני פשוט מתאהבת בה עכשיו", היא אומרת אחרי שנייה של מחשבה, "פשוט הדבר הזה שעושים 'טייק' אחד או שניים, ואז אני לעולם לא אצטרך להגיד את המילים האלה יותר. זה אדיר.
התיאטרון הוא סוג של עוגן, חוץ מזה – המשכורת שלי, זה כמו במפעל", היא אומרת בחיוך, "אני עובדת במפעל, רק שיש לי אחלה ג'וב, אתה מבין. מותר לבוא לעבודה שלי עם כפכפים, עובדים בלילה."
תחום נוסף שהיא עסוקה בו הוא כתיבה. הצגה אחת שכתבה והוצגה עד חודש מאי האחרון בתיאטרון "גשר" היא
"אחד + אחת". "עכשיו אני מאוד עסוקה בכתיבה לטלוויזיה. אני לא יודעת מה יצא מזה, אבל זה משהו חדש".

ב- 24.6 יש לך יום הולדת. איזו מתנה תרצי לקבל ?
"אוי , זה מעניין", היא אומרת. לוקחת נשימה וחוזרת על השאלה, "מה אני רוצה ?  אני רוצה חופשה", היא משיבה. "אני רוצה חופשה עם בעלי, משהו שהוא ים כזה, מלון, אני רוצה מיטה. לא רוצה באוהלים, כי בעלי הוא גלילי כזה, תמיד יהיה באוהל או משהו. אני רוצה חופשה במלון עם מיטה מפנקת כאחד האדם", היא אומרת וצוחקת, "זה מה שאני רוצה."
זה לא משהו מובן מאליו, בנאלי?
"אנחנו לא לוקחים חופשות", היא מסבירה, "אני לא הייתי במלון, לדעתי, מכיתה י"ב. אנחנו כאילו לא מרשים לעצמנו להתברגן. גם אם יוצאים לחו"ל, אז זה מן חופשות כאלה טרלללה. אני רוצה מ ל ו ן", היא אומרת שוב ומדגישה את ההברות של המילה הנכספת, "מלון חמישה כוכבים."

יהיה לך זמן להתברגן לא ? מה בוער לך
"נורא מתחשק לי", היא משיבה, "לא יודעת, אני כאילו קצת נבוכה מזה לפעמים, אבל זאת האמת. מיטה, בריכה, ספא."
כשנפרדנו חשבתי שאני מקווה שמישהו בתיאטרון גשר יקרא את הדברים – ויפעל כדי לממש את המתנה .

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 106
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
פרסומות
צור קשר
הכל מתחיל בך - הקול הגברי - באנר פרסום לקבוצת פייסבוק
סיגל גבאי, מלווה להתפתחות מקצועית ואישית, מאמנת מוסמכת, מאסטר ל- NLP.
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן