מתפקדים טוב כהורים ? איך נדע

מאת: שרה יעקב ,פסיכולוגית "מיפל" מרכז לטיפול ויעוץ למשפחה  050-5587684

הרבה פעמים אנחנו רצים לפסיכולוג כאשר לילד יש מצוקה או כאשר קשה להתמודד אתו. אך ילד לא גדל בחלל והרבה פעמים הבעיה "המוצהרת" של הילד היא תולדה של התפקוד ההורי ושל המצב המשפחתי.

היכן נדע מתי עלינו לעשות בדק בית כהורים או כמשפחה? הרי מדובר בתפקיד שנלמד תוך כדי עשייה והמשפחה מורכת ממכלול של אנשים, על האינטראקציות שביניהם. כל אחד מבני הבית משפיע על השני.

איך נדע לאבחן "היכן התקלה"?

על-מנת לעזור לכם לגלות, אציין שלוש דרכים. כל אחת מהן היא מטאפורה המתייחסת למשפחה.
המטאפורה הראשונה מתייחסת אל המשפחה כמטוס. הכוונה היא שבמטוס יש רק שני טייסים החייבים להיות מתואמים ביניהם ובעלי ניסיון בחיים.

לא נכנס איש לתא הטייסים אלא בהסכמה משותפת. לא יכול להיווצר מצב שבו טייס אחד רוצה להגיע לרומא והשני ללונדון. הם חייבים להגיע להסכמות הן לגבי יעד הטיסה, מי נכנס למטוס ומתי יוצאים ממנו.

הם חייבים לדעת עובדות מהחיים וצרכים אשר יאפשרו יעילות ובטיחות הטיסה.
הנוסעים נמצאים באגף משלהם והמטוס מתודלק ע"י גורמים אחרים, רק כאשר הטייסים בוחרים כתובת מסוימת בה יש תחנת תדלוק.
תא הטייסים מתייחס לצורך שבשיתוף פעולה בין ההורים ולסכנות הקיימות כאשר אין תאום או שהמשפחה תלויה אך ורק בטייס אחד.

מאחר ורק הטייסים למדו איך להפעיל את המטוס ויש להם ניסיון בהמראה, בנחיתה וטיפול במצבי חירום, הם היחידים במטוס שמבינים מה ההשלכה ומה המשמעות של כל תקלה. בעצם, כאשר נוסע משתלט על תא הטייסים, נמצא המטוס כולו על שאר הנוסעים בסכנה.

הטייסים, קרי ההורים, חייבים להיות בעמדת סמכות.
הנוסע ינהג לפי כללים שיקבעו הטייסים, אשר לא יסכנו את הטיסה עצמה, ואכן יכינו את המטוס לנחיתה בכל כתובת שתיבחר.

תחנות התדלוק הן למעשה משפחות המוצא של הטייסים ואינן נכנסות למטוס אלא נמצאות מחוצה לו. התיאום חייב להיות בין הטייסים, והמטוס חייב לשמור על גבולותיו כיחידה נפרדת מהן.

הגבולות חייבים להיות ברורים גם בין הטייסים עצמם ובינם לבין הנוסעים. כלומר, יש חשיבות גדולה מאוד לבהירות של הגבולות לכל בעל תפקיד.

הטייסים וגם הנוסעים יכולים לנהל קשרים נפלאים עם תחנות התדלוק, אך עדיין, יהיו אלה הטייסים שיגייסו את העזרה ואת הדלק כאשר המטוס מקורקע בשדה התעופה או במצב חירום באמצע טיסה.

כאשר נוסע הוא זה שמבקש עזרה מתחנת התדלוק, עלול להיווצר מצב שבו יש פגיעה בסמכות של הטייסים ותחנות התדלוק חייבות לקחת בחשבון שהן קודם כל הורים לזוג ורק לאחר מכן סב וסבתא לנוסע.

במטאפורה השנייה ניתן להשוות את המשפחה לבניין בו ההורים משמשים ככלונסאות חזקות ומחברות את הבית לאדמה. קרי למציאות, לצרכים השוטפים ולתחזוקה. משמע, הכלונסאות העיקריות חייבות להיות חזקות במיוחד היות והן מחזיקות את כל המבנה על האדמה.
הכוונה שיש חשיבות לתפקוד של כל הורה בנפרד. כאשר הורה, מסיבה כלשהי לא יכול לתפקד, נמצא כל המבנה בסכנה והעומס של כל המבנה מוטל רק על הורה אחד.
היסודות המחברים בין הכלונסאות משולים לקשר בין ההורים. כאשר הקשר הוא לא טוב, חסרה ריצפה יציבה לכל המשפחה.

הקירות הם למעשה הילדים. טיפוחם ויציבותם תלוי בבסיס ובכלונסאות. מבחינה זו ניתן לומר שהמתנות הכי טובות שכל הורה יכול לתת לילדיו הן חוזקו, תפקודו האישי והחיבור הטוב בינו לבן זוגו. זאת אומרת, שגם כאשר אנחנו מעניקים חום ואהבה לילד, תפקודו יהיה תלוי לא בנתינה או בטיפוח הישירים כלפיו אלא בעיקר בטיפוח המבוגרים ושל הקשר ביניהם.
מבחינה זו טעות היא לחשוב שהילדים אמורים להיות מרכז הבית.

אנו נוטים לחשוב שילד ירגיש ביטחון ואהבה כאשר אנחנו פונים אליו בחום, מגנים עליו ומדריכים אותו בחיים. אבל למעשה תפקודו ובטחונו מאוד תלויים גם בתפקוד של כל הורה בפני עצמו וגם בתפקוד ההורים כזוג. ואפילו ביכולת של הוריו להיות בקשר טוב עם הסביבה.

המטאפורה השלישית משווה את המשפחה לנמל. כלומר, הנמל משול להורים והוא שמשמש לתמיכה העיקרית בחיי הילדים והילדים הם למעשה האוניות. הם "נבנים" בנמל ובו מוצאים עוגן עיקרי לחיים. לא לחינם יש ביטוי "נמל אם".

הנמל חייב להיות מתוחזק באופן קבוע, מתחדש ומתאים את עצמו למציאות הסובבת אותו תוך כדי שלוקח בחשבון צרכים עכשוויים, משתנים ועתידיים. חייב להיות מנוהל בצורה יעילה, לעשות בדק בית באופן שוטף ולהקפיד שיהיו ברשותו הכלים לטיפול – הן עבורו והן עבור האוניות (הילדים).

לגבי הילדים/האוניות, הנמל חייב להיות מסוגל לאבחן בשינוי צרכי הילדים ולהתאים את עצמו בהתנהלות לפי צרכים אלו. עליו לקבוע כללים ברורים שיאפשרו מענה יציב וקבוע לאוניות הקיימות (או בניה של אוניות חדשות) על-מנת לאפשר להן לעמוד גם בתנאים קשים לבד ובאופן עצמאי בלב ים.

מבחינת הילדים, הכניסה לנמל חייבת להתרחש בהתאם לכללים מאוד ברורים. על האוניה לעגון היכן ורק כאשר יש מקום פנוי.

כשעוגנת בנמל היא מקבלת תחזוק שוטף, בדיקות כלליות וטיפוח. אך עליה קודם כל להתנהל לפי הכללים הנהוגים בנמל בכדי למצוא מענה לכל צרכיה. משמעות הדבר היא שהנמל הוא התמיכה העיקרית של האוניה ולצורך זה הוא חייב להיות יציב ומנוהל נכון על-מנת להכיל מספר אוניות בו-זמנית ולתת לכולן את הטיפול הדרוש.
השאיפה של הנמל היא להביא את האוניה למצב שבו תוכל להתנהל לפי כללים, הכרה במציאות ותכנון גם כשרחוקה ממנו.

כל אוניה חייבת להתחשב בזולתה ולקחת בחשבון צרכים מציאותיים שלה, של הנמל ושל האנשים העובדים בה ובנמל על-מנת שתוכל לקבל טיפול ואספקה בהתאם לצרכים.

לפעמים קל לנו יותר להבין מטאפורות מאשר אלפי מילים. הנה הצגתי בפניכם מס' מטאפורות אשר יאפשרו לכם להבין את מהות התפקיד בצורה ציורית.

גם כאשר תחליטו להביא ילד לטיפול, היו פתוחים לחשוב איפה הטיפול בו מחייב התייחסות לתפקיד שלכם כחלק דומיננטי במשפחה.

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 106
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
פרסומות
צור קשר
הכל מתחיל בך - הקול הגברי - באנר פרסום לקבוצת פייסבוק
סיגל גבאי, מלווה להתפתחות מקצועית ואישית, מאמנת מוסמכת, מאסטר ל- NLP.
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן