לזרום עם מה שאין

תחושה של זרימה מאופיינת כתחושה הוליסטית שאנשים מרגישים כאשר הם פועלים בריכוז מלא והנאה פנימית.
חווית הזרימה נוצרת רק כשהאדם מרגיש שההזדמנות לפעולה הגלומה בפעילות תואמת את יכולותיו או כישוריו.
אנחנו מרגישים תחושת זרימה כאשר אנחנו נמצאים עם אנשים שנעים לנו איתם, כשאנחנו מבלים בחיק הטבע, עושים ספורט, הכל זורם כשהפעולה תפורה למידתנו.
מה קורה לנו כשהגלגל מתהפך ואנחנו כבר לא יכולים לעשות את מה שעשינו בקלות, בהנאה וללא מאמץ? מתי זה יכול לקרות? בזמן מחלה קשה, אקוטית או כרונית, אחרי פציעה רצינית, נפילה, במצב זקנה מתקדמת.
אנחנו מתוסכלים, חרדים וכועסים. המחשבה על כל הדברים שיכולנו לעשות וכיום אנחנו כבר לא יכולים גורמת לנו לסבל גדול, לעצב ולעיתים גם לדיכאון.
עצם המחשבה היא זאת שמסבה לנו סבל ולא עצם האובדן עצמו.
הפרשנות והמילים שאנו מייחסים לאובדן היא הגורם למצב הנפשי הקשה בזמן מחלה או תאונה.
דרך אפשרית להתמודדות עם מצב כזה היא להתמקד בפעולות נוספות בהן ניתן לעסוק ולהפיק מהן הנאה, להחזיר את תחושת הזרימה על ידי פעולות אקטיביות של חיפוש משמעויות חדשות במקום אלו שאבדו.
חשיבה מתמשכת על "למה זה קרה לי" אמירות כמו "פעם הייתי יכול ל… ותראה איפה אני היום" לא מקדמות את האדם אלא משאירות אותו בתוך מצב התסכול.
כל מחלה או פציעה יכולה להוות הזדמנות לגילוי משאבים, אהבות ותשוקות שלא ידענו שהם חבויים בנו.
אז בואו נזרום למרות מה שאין ונייצר משהו חדש שיש.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 95
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן