לזכור את עצמי

עברנו לדירה שלנו
זה היה תהליך של כמה שנים.
קודם, לחשוב שזה אפשרי, להדביק את האיש שלי באפשרות הזאת
החיפוש אחרי הדירה המדוייקת, סגירה, ההחלטה לעבור מבית ענק
לדירת חדר קטנה בקיבוץ כדי לצמצם הוצאות היה כיףףף,
שיפוצים וזהו לפני חודש נכנסנו.

אני אמורה להיות שמחה נכון?
השגתי את המטרה ולמרבה הפלא אני לא.

מאז המעבר אני מבולבלת, שכחתי את הדרך שלי,
אני בעליות…ירידות…לא זוכרת את עצמי.
את הפעולות שצריך אני עושה,
מודטת כל בוקר, אבל עובדת בהילוך שני..

אז החלטתי לבקש עזרה
שלשום הייתי בטיפול
ועכשיו יושבת כותבת, להזכר בעצמי לחזור לעצמי.

אני מבינה שקניית הבית מסמלת לקיחת החופש שלי
החופש שלי תמיד היה עניין
הברזתי מביה״ס ומלא שלא יקחו לי את החופש שלי
טיילתי בעולם הלוך חזור כדי לשמור על החופש שלי
לא התחתנתי שהחופש לא יילקח
לא הבאתי ילדים בשם החופש
אני יכולה לספור באצבעות כמה פעמים הייתי שכירה בשם החופש שלי

אני בזוגיות כבר 6 שנים, יש רגעים לא פשוטים לפעמים וברגעים האלו
אני נוסעת רחוק לעבר החופש שלי
והשיא שקנינו דירה, זהו? עכשיו אני תקועה?
מה נגור פה כל החיים אמאאאאא

תוך כדי כתיבה אני מבינה שהמחשבה
״שלא יקחו לי את החופש שלי״ זה הכלא שלי
אני זאת שלוקחת לעצמי את החופש
המחשבה הזאת גורמת לי להיות כלואה
אני בועטת בעבודה, הכסף לא נכנס לוקח לי את החופש
בזוגיות שלי, האיש שלי אף פעם לא חוסם אותי מהנסיעות שלי
זו אני שרוצה לברוח.
החופש נמצא תמיד איתי זה עניין של ידיעה

כשהמחשבה חוסמת המציאות כלואה
כשאני זוכרת שהמחשבה יוצרת טוב המציאות מחוברת

זהו נזכרתי בעצמי

איזה כיף
יש לנו בית

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

תגובה אחת

  1. מוטי הגב

    אמת, איזה כיף

השארת תגובה

 

גיליון החודש
שער מגזין 83
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן