מרוץ החיים פוגש כל אחד מאיתנו בשלב אחר בחיים. לכל אחד מאיתנו יש את הדרך שלו, המסע וההתפתחות שלו מהיותנו יחידים עד שהפכנו לזוג מבחירה, ועד להקמת המשפחה.
בדרך יש שלבים שונים שאנו עוברים, מוסדות חינוך, צבא, לימודים (כן או לא), וכניסה לחיים של הגדולים מבחינת תעסוקה ופרנסה.
במקביל אנו בונים את המשפחה בה אנו רוצים לחיות – היום יש מבנים שונים של משפחה, דבר שבעבר לא הכרנו, ועלינו לברך על כך, כי כל אחד רשאי לנהל את חייו כראות עיניו, בהתאם לצרכים שלו, כל עוד אינו פוגע באחר ואינו עובר על חוקי המדינה והחברה.
בשלב מסוים, אנו שואלים את עצמנו:
האם זו הדרך?
מה אני רוצה באמת?
האם אני נהנה מהעבודה שלי?
האם אני מרגיש שאני עושה את זה בלית ברירה?
האם אני ממלא את תפקידי כהורה כמו שחלמתי?
הנושאים העיקריים שעליהם אנו צריכים לתת תשובה לעצמנו הם: ההורות, וקריירה או הפרנסה.
הפרנסה והקריירה שלובים זה בזה, כי אני מחויב לדאוג לצרכי המשפחה שלי על מנת שיוכלו לחיות תחת קורת גג, שיקבלו את המזון וההגנה לה הם זקוקים ואני צריך לדאוג לבטחונם בכל התחומים (סולם מסלאו ).
לכן, לא פעם אנשים נשארים בעבודה שהם פחות אוהבים, אבל היא מתגמלת אותם, כי יש הוצאות וצריך להתחשב וכך הלאה, שיקולים לטובת המשפחה.
הורות – מי שואל, שאל את עצמו, כיצד אני ממלא את תפקידי כהורה?
האם אני מקדיש זמן לילדיי?
האם הילדים שלי עסוקים בחוגים?
האם אני מהווה מודל בריא עבורם?
אני פוגשת הורים רבים שדואגים לתת מעטפת של ביטחון עבור ילדיהם, קשובים להם ונעזרים בעזרה מקצועית כשצריך, ועל כך אני מברכת. לעומת זאת, אני פוגשת הורים שרצים לקנות כל משחק מחשב חדש שיצא, שעון חדש, או אופניים הכי חדשים, אח"כ זה עובר לאוטו, וככל שהילדים גדלים כך ההוצאות והפינוקים.
אני שואלת – האם בזה נמדדת הורות טובה?
האם זו הדרך?
מה אתם מלמדים את ילדכם?
ההורים שלא סומכים על ילדיהם, נלחמים את מלחמתם, לא מאפשרים להם להיות עצמאיים – איזה מסר אתם מעבירים לילדכם?
להורים שלוקחים את הילדים לכל חוג חדש שצץ – לאן אתם רצים?
מה יקרה לילד אם לא יהיה בכל החוגים?
הוא יגדל היטב אם יתנו לו אפשרות לשחק בבוץ, יאפשרו לו לעשות דברים בעצמו, ולא ירוצו איתו מחוג לחוג, ויקנו לו כל דבר חדש שנמצא על המדפים.
איך מלמדים ילדים להעריך משהו? איך אפשר לצפות מהם להעריך אם הם מקבלים הכל?
השפע מבלבל אותנו, לכן אנו ההורים מחויבים לתת את הדעת מה אנו רוצים להנחיל לילדינו, אילו ערכים הם מבחינתנו ראה וקדש, איך מדברים אצלנו בבית, מהן המשימות שכל ילד בבית צריך למלא.
כיום יש שפע ואין ספור אפשרויות בעזרה מקצועית בתחומים רבים וזה מבורך, נהדר לראות את ההורים משתמשים בעזרה, אך אני מציעה שאנו ההורים ננסה להתמודד בעצמנו עם הדברים, ולדעת שתמיד קיימת אפשרות של עזרה אם לא הצלחנו.
ההורים, אנחנו המודלינג של הילדים, הם מסתכלים ומפנימים, איך אני מתמודד, מה אני עושה, איך אני לא מוותר, מתי אני פונה לעזרה.
אז, הריצה המטורפת להשיג עוד ועוד מובילה אותנו לא פעם, ועלינו לעצור ולשאול: האומנם? כדאי? האם המחירים שווים?
חומר למחשבה
