יין אפשר לשתות כל השנה, אלא אם אתם נמנים על אוכלוסיות שאינן שותות יין. במקרה של יקב הר ברכה, המאמץ המשפחתי השתלם ! ונולד יקב עם טעם ייחודי של אזור השומרון והפתיח הזה מעיד על ההמשך. אם תעצרו לרגע את הצורך לדפדף לכתבה הבאה 'כי אתם יודעים איך יוצרים יין' וביקרתם ביקב בחיים, תגלו פרטים שלא ידעתם על יין בכלל ועל היקב הזה בפרט – לחיים !
כבעלים של היקב, האם יש לך רקע בחקלאות?
אני הראשון במשפחה שיצא ללימודי חקלאות במכון ויצמן ובתחילת דרכי, בשנת 1998 נטעתי את הנטיעה הראשונה שלי. כעבור ארבע שנים, שבהן למדתי עם משפחתי את תנאי הגידול של הר ברכה, הפקנו יבול ענבים משובח. למי שלא יודע, מהרגע שאתה נוטע את הכרם ועד הרגע שבו אתה יכול למזוג יין לכוס ולטעום את התוצר, חולפות כמה שנים.
הלכתי לכל מיני קורסים רב שנתיים, כמו מגדלי צאן, גידול גפן היין, גידול גפן למאכל ועוד.
ההבנה עד כמה היין משובח החלה כשחברת כרמל מזרחי הפרידה את הענבים שלנו מענביי היקב של שאר המגדלים, מזיכרון יעקב ומראשון לציון, שכבר הביאו 200 אלף טון ענבים. שאלנו את היינן מה הסיבה להפרדה ותשובתו היתה שאנו פורצי דרך בגידול ענבים בשומרון, כי חוץ מטרשים, לא היו כורמים לפנינו באזור.
תנאי הגידול שלנו מצוינים. הכרם נטוע בהר בגובה של 840 מטר. גפן היין אוהב אקלים שבשעות הלילה קר ובשעות היום חם, למשל בחודשים יולי – אוגוסט הנחשבים לשיא העונה, וזה מה שקורה בשומרון וכפועל יוצא מכך הסוכר מתרבה בענב ולא 'בורח' לענפים והזמורות. כאשר הטמפרטורה בכל שעות היום זהה, הענב מתוק פחות.
בשנת 2004 אחרי שמכרנו את היין ללקוחות שהגיעו להר ברכה וליקבי בוטיק, החלטתי לצאת לדרך עצמאית עם כ-3000 בקבוקים וכל הסחורה נמכרה.
כדי להעמיק את הידע, השתלמתי בשנים 2004-2007 בלימודים מעשיים ותיאורטיים ב: סוד היין, יקב אלכסנדר ובאוניברסיטת אריאל (במסגרת מט"י) לבעלי יקבי בוטיק.
חלק מהוויית הכרם היא הביקור בו, במרכז המבקרים, לאכול במסעדה, להריח את הריחות הנפלאים, להביט בנוף ולהכיר מקום שבדרך כלל לא מגיעים אליו.
ב-2007 אחרי שבסיס ההתנסות, הלימוד וההבנה של האוצר שיש לנו ביד גדלה, גדלנו בכמות הבקבוקים ל – 50 אלף וזו עדיין תחילת הדרך.
ציונות
מה שמייחד את הר ברכה זו הציונות ואלו הערכים שמובילים אותי. בעיני ציונות היא לא מילה גדולה. את הכרם הראשון נטענו לשם המצווה כשעוד לא ידענו לאן פנינו מועדות. כתוב במקרא "במופלא ממך אל תחקור".
אני יודע שציונות אינה מילה "מודרנית" והלוואי שיום יבוא והבקעה תתמלא בישובים יהודים. אך כמו שאומר הרב שלי, אליעזר מלמד, צריך לעשות מצווה הגיונית ולקיים אותה, כי ברגע שהמצווה הגיונית, נוכל לעמוד בה ולהצליח. למשל לא נגור בעבר הירדן כי אין הגיון במעשה.
אני בוגר יחידת דובדבן ובעבר עסקתי בביטחון השוטף של הישוב. מאוד קסם לי אזור השומרון מבחינת הנוף התנ"כי והקרבה למרכז הארץ. העובדה שנטענו כרמים והצלחנו, היא נס בפני עצמה. יכולנו באותה מידה לנטוע פרי אחר ולא בטוח שהיינו מצליחים באותה מידה.
בחנויות היין שלנו יקב הר ברכה והוא נמצא ב – 90 נקודות מכירה הפרוסות בכל הארץ.
באילו קשיים נתקלתם במהלך השנים?
1. מכסות מים. זה דבר ידוע שהמדינה שלנו אינה משופעת בהם ונוצר צורך לבקשה מכסות מים.
2. הצקות מצד שכנינו הפלשתינאים שחששו שהריבון בשומרון עושה מה שמתחשק לו. ככל שהם ראו שהכרם מתפתח יפה ויש פה אנשים רציניים שבאו לעבוד ולא לגזול שטחים לריק, הם הרפו, וגם פעלנו בתוך אדמות המנהל.
3. לבקש מהמדינה סיוע בהכשרת הקרקע, כיוון שמדובר בקרקע שלא עובדה מעולם והיינו צרכים ליצור קרקע סתגלנית.
4. ההשקעה בכרם במשך ארבע שנים, כדי להניב ממנו יבול, היתה דבר לא פשוט בכלל.
5. ההבנה שיכולת הקרקע בשומרון להניב יבול פחותה מיכולת הקרקע באזור המרכז ועדיין להתפרנס ממנה.
היקב שלנו נקרא יקב נחלה. כל אזור גב ההר התפתח מאוד במהלך השנים בתחום כרם היין. אני זוכר בתחילת דרכנו היתה תקופה של שמונה חודשים שפעלנו לשנות את דעת הקהל בישוב כדי שיאמינו בנו ונוכל להקים את הכרם.
מה סוד הצלחת העבודה כמשפחה?
הסוד הוא סנכרון בין ילדי המשפחה מבחינת הפעילות. ילד בן 5 לא מסוגל לעשות את מה שנער בן 15 יכול, כמו השוני בינם לבין גבר בן 20. ילדים יכולים לעבוד בבציר ועבודות בכרם. כשהם מבינים את גודל האחריות הם יכולים לעבוד במסעדה ובמרכז המבקרים.
זה המקום לשתף שיש לנו פרויקט בו משולבים מתנדבים מחו"ל בבציר והם נהנים מכל רגע.
בתקופת הזמירה, הם זומרים (חיתוך) את הכרם לקראת האביב. זו עזרה גדולה מאוד כי בני משפחתי באותן שעות עסוקים בבתי הספר ועבורנו מדובר בכח עזר חשוב.
בזכריה וצפניה כתוב "שיבואו גויים וירעו את צאנכם" – זו נבואה שיבואו הגויים אוהבי ישראל לעזור.
הבציר הפך להיות במסורת במשפחתנו. בעונה זו המתרחשת בחודשים ספטמבר ואוקטובר, המתנדבים ובני משפחתי קוצרים את הענבים לכלי פלסטיק ואת כל הסחורה = יבול מביאים ליקב ומתחילים לייצר ממנו יין.
ספר על היקב
אנחנו מגדלים שבעה זנים, שאותם ניתן לראות באתר:
http://brachawineries.com/
https://www.facebook.com/harbrachawineries/
מדובר ביינות יבשים, מתוקים וחצי יבשים. יש לנו רק זן 1 לבן והשאר אדומים. מניסיוננו ל – 7 הזנים הללו יש דרישה גבוהה. המרלו של הר ברכה הוא יחיד במינו !!! ואני גאה לספר שזכינו לתגובות חיוביות מאוד מלקוחות לגבי הטעם שלו.
ליקב שלנו יש שלוש סדרות ומאחר שאנחנו מייצרים יין באיכות גבוהה מאוד, לא תמצאו אותו במדף של 4 ב – 100, וכל ישראלי שטעם יין בחייו יודע שכאשר הוא רוכש יין בעלות מעט גבוהה יותר, הוא לא יתחרט.
לאילו לקוחות אתם שואפים להגיע?
אנחנו מעוניינים בקונצנזוס אמיתי בישראל, לפיו ישתו את יינות השומרון גם באזור תל אביב והפריפריה. אני יודע שאצל חלק מהאוכלוסייה יש בעיה, הנובעת מסיבות פוליטיות, בעניין שתיית יין מהשומרון.
אנחנו מפיצים להולנד באירופה ולארה"ב לשוק היין הכשר ונשמח להרחיב ההפצה למדינות נוספות ולהיכנס למסעדות בישראל.
מה אתם מאחלים לעשור ליקב?
מירמיהו ל"א: עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלו… ושתו יינם"ּ. – שנזכה שיתקיים בנו הפסוק.
